ההשפעה הכלכלית של נגיף הקורונה

שאלות ותשובות

  1. כיצד משפיעים הצעדים שבהם נוקטות מדינות בעולם על הכלכלה?

מדינות רבות בעולם, כמו גם ישראל, נוקטות צעדים מחמירים הכוללים הגבלות והנחיות לציבור בדבר שהייה בבית ויציאה למטרות צרכים חיוניים בלבד כמו רכישת מזון ותרופות. ההחלטות הללו משפיעות בצורה דרמטית על ענפים רבים במשק, ויוצרות פגיעה שהיא אולי הנרחבת ביותר שידע המשק הישראלי. עבור חלק מהעסקים הפגיעה תהיה עמוקה ומשמעותית יותר ככל שהמשבר יימשך.

 

אזרחים רבים חשים באופן אישי מאוימים (בריאותית) אבל גם כלכלית – החסכונות נפגעים וחלק ממקומות העבודה כבר לא בטוחים. כתוצאה מכך, ישנה ירידה נוספת בביקוש לשירותים ומוצרים שונים, בעיקר מוצרים שנתפסים כעת כ"מותרות" כמו מוצרי חשמל וטכנולוגיה. מהצד השני, רשתות שיווק המזון דווקא חוות עלייה בביקושים עקב הצטיידות מוגברת של אזרחים והנטייה לאגירת מלאי מזון בימים אלו. ענפים נוספים כמו פארמה הכוללים ייצור ומכירה של תרופות, תקשורת ותוכן פועלים בצורה מלאה ואף מעבר לכך. ככל שחלק ממקומות העבודה יכולים להמשיך בפעילות בצורה מסוימת, עדיין לא מדובר בשיתוק מוחלט של המשק ושל הפעילות הכלכלית.

 

כשמסתכלים על ההתמודדות והטיפול של הממשל הסיני בווירוס הקורונה, שכללו נקיטת אמצעים מחמירים והגבלות על תנועת האזרחים, ההנחה היא שהיכולת למגר את התפשטות הווירוס, להשתלט על מספר הנדבקים וכן להתאושש כלכלית מהאירוע הזה היא ברת הישג. בסין כבר אפשר ממש לראות חזרה זהירה לנורמליזציה. חלק מבתי החולים המאולתרים לטיפול בנגיף הקורונה נסגרו, כמה מבתי הספר חזרו לפעילות ואפילו נערכו טקסי פרידה מרגשים מהצוותים הרפואיים הייעודיים לטיפול בנגיף. בחלק מהמקומות אף אושר לפתוח מחדש בתי קולנוע, אך אלה נסגרו שוב לאחר זמן קצר בשל חשש מגל התפרצות נוסף. בשבועיים האחרונים נרשמה מגמת שיפור דרמטית מבחינת היקף ההידבקות ושיעורי ההחלמה. כמות הנדבקים החדשים בסין כיום נמוכה ביחס לישראל ולעולם. יתרה מכך, רוב המקרים החדשים שמאובחנים הם בקרב אזרחים שהגיעו מחו"ל ולא מקרב השוהים במדינה. מדובר בנתונים מעודדים למדי, המלמדים שנקיטת אמצעים מחמירים ואף קיצוניים מסייעת לצמצם באופן דרמטי את התפשטות המגפה.

 

בינתיים וככל שהזמן עובר נרשמת כמובן עלייה בעקומת הלמידה של הצוותים הרפואיים ושל מכוני המחקר, מה שמשפר את הטיפול בחולים שנדבקו ובמקביל עשוי לקרב את מועד מציאת הפתרון בדמות חיסון או תרופה.

 

המצב בסין עשוי לשקף את השבועות הקרובים ואת תוצאות המהלכים המחמירים שנוקטות מדינות בעולם, כולל ישראל. סין מקדימה את מרבית העולם בפרק זמן של שבועיים עד חודש וחצי. מרגע גילוי החולה הראשון במדינה בתחילת ינואר, חלפו קצת יותר מחודשיים עד שהצעדים הקיצוניים נתנו אותותיהם והושגה שליטה על קצב ההדבקה.

 

המקום המטריד ביותר בעולם כרגע, לדעתנו, הוא ארה"ב. הממשל האמריקאי לא פעל באופן מהיר ונראה שיש עלייה מואצת בקצב הנדבקים. בטווח הקצר, ייתכן מאוד שנמשיך לראות נתונים מדאיגים מגיעים משם בנוגע להיקף התחלואה, אך מהצד השני כדאי לזכור שמדובר במעצמה עם יכולות גבוהות מאוד מהפן הטכנולוגי והכלכלי. בעבר הוכיחו האמריקאים לא פעם את יכולת הטיפול שלהם במצבי משבר ויש סיכוי גדול שההיערכות המקיפה שלהם מבחינה תקציבית, הסבת אולמות ענק לקליטת חולים חדשים והרחבת הציוד הרפואי תוכיח עצמה בשבועות הקרובים ותסייע להם לצמצם את הפערים שנוצרו.  להערכתנו, תוך שבועות בודדים החשש מצוואר בקבוק במערכת הבריאות וכן מידת היכולת של הצוותים הרפואיים להתמודד עם כמות החולים בארה"ב תתרחב מאוד. גם התמיכה של הבנק המרכזי וההכרזה על צעדים יוצאי דופן מצד הממשל עם חבילת סיוע אדירה של 2.2 טריליון דולר, כמו גם הכרזה על שינוי ייעוד פסי ייצור של חברות מסוימות כמו ג'נרל מוטורס ופורד לטובת המשימה הלאומית, מחזקים הערכות אלה.

 

באופן כללי, לאחר סיום המשבר וכשימצא טיפול מתאים, החזרה לשגרה צפויה להיות מהירה בכל העולם.

 

2. מה בנוגע לצעדים בהם נוקטת ישראל, ומה צפויות להיות ההשלכות של העלייה המשמעותית שנרשמה בימים האחרונים במספר דורשי העבודה?

ההשפעה הכלכלית הישירה של משבר הקורונה כוללת כמובן פיטורים נרחבים ויציאה של עובדים רבים לחל"ת עד למועד לא ידוע. מספר דורשי העבודה בישראל גדל באופן עקבי ושיעור האבטלה עבר לשיעור דו ספרתי. ככל שהמצב יימשך ואולי יחריף, המשמעות הכלכלית עלולה להיות רחבה יותר בהסתכלות קדימה לרבעונים הבאים. מהצד השני, צריך לזכור שהוצאת עובדים לחל"ת מאפשרת למעסיקים רבים להרוויח זמן קריטי, להקטין הוצאות בטווח הקצר ולשרוד את התקופה הקרובה, מתוך ציפייה להתאוששות מהירה ויכולת לקלוט בחזרה חלק משמעותי מהעובדים עם החזרה לשגרה. 

 

משרד האוצר הכריז על תקציב סיוע חסר תקדים לטובת המגזר העסקי, לחיזוק מערכת הבריאות, למתן הקלות למשקי הבית ועוד. במידת הצורך, סביר שיינקטו בעתיד צעדים נוספים. בנוסף, שכירים צפויים לקבל דמי אבטלה משופרים, פנסיונרים שנאלצו להפסיק לעבוד יהיו זכאים לדמי אבטלה ועצמאים שעומדים בקריטריונים מסוימים יזכו למענק.

 

באשר לפן הבריאותי, חשוב לזכור שישראל היא מהמדינות הראשונות בעולם שנקטה באמצעים משמעותיים הכוללים הגבלת תנועה, איסור כניסה של אזרחים ממדינות אחרות וכן שהייה בבידוד לחוזרים מחו"ל. הסגר שעומד על הפרק מעורר תקווה לתוצאות בטווח הזמן הקרוב, כשהמטרה היא כמובן להביא להאטה בקצב ההדבקה.

 

3. מה ניתן ללמוד מניסיון העבר בהתמודדות עם מגיפות?

אין לנו יכולת לנבא את העתיד, אבל, ידוע לכל, כי האנושות כבר התמודדה בעבר עם לא מעט אירועים שפוטנציאל האיום שלהם היה משמעותי. בעשורים האחרונים חווינו התפרצות של לא מעט מגיפות שבאותה עת נראו מאיימות על האנושות: סארס, הפרה המשוגעת, שפעת העופות, שפעת החזירים, זיקה, אבולה ועוד.

 

אחוזי התמותה מנגיף הסארס למשל, שהתפרץ בשנת 2003, גבוהים פי שלושה משיעורי התמותה כתוצאה מהקורונה ועומדים על 10%. מנגד, בשפעת החזירים חלו מעל ל-60 מיליון אנשים בארה"ב לבדה, אולם שיעור התמותה מהמחלה נמוך יחסית לזה של נגיף הקורונה. בכל מקרה, אף אחת מהמגפות שהוזכרו מעלה לא נתפסת כמאיימת על האנושות בימים אלו, על אף שבאותה עת הן גרמו ללא מעט חששות.

 

4. האם יש מקום לבחון עכשיו שינוי בחסכונות ובהשקעות?

אירועים כלכליים, פוליטיים ואפילו בריאותיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, וגם ההשפעה שלהם על שוק המניות היא לעיתים בלתי נמנעת. אחת לתקופה אנחנו חווים אירוע כזה או אחר שמביא ללחץ ולאי ודאות בזמן הקצר, וכן לפעולות דרסטיות מצד חוסכים ומשקיעים. בתקופה הקרובה, סביר להניח שהתנודתיות החזקה תימשך, לשני הכיוונים. חוסכים שייבחרו לנקוט בצעדים קיצוניים בתוך התנודתיות, עלולים לייצר נזק, בעיקר כשמדובר בחסכונות ארוכי טווח".

 

חשוב לזכור, יציאה מהשוק בזמן ירידות אולי מביאה לאנחת רווחה מסוימת לזמן מה, אך כשהשוק חוזר למומנטום חיובי ויש רצון לחזור ולהשקיע, היכולת לזהות את נקודת הכניסה הנכונה רגע לפני שהשוק  מתחיל בעליות היא קשה עד בלתי אפשרית. במקרה כזה, עלול להיווצר הפסד כפול למשקיעים – גם בנקודת היציאה וגם בנקודת הכניסה מחדש לשוק.

 

מי שמשקיע בשוק ההון לטווח ארוך, צריך להפנים, שמעבר לכלל האצבע לפיו שוק ההון נוטה לעלות לאורך זמן, ירידות בשווקים – אפילו משמעותיות – הן טבעיות ולא בהכרח פוגעות במגמה ארוכת הטווח. לכן, לסברתנו, יציאה בבהלה וניסיון לתזמן את השוק עשויים לפגוע ביכולת להשיג את המטרות ארוכות הטווח. פעולות דרסטיות כמו משיכת כספים ואפילו שינוי במסלול ההשקעה ללא התייעצות – עשויות להביא לנזק משמעותי בחלוף הזמן. היות שלכל משקיע קיימים צרכים ומאפיינים אשר ייחודיים לו, מומלץ להיוועץ עם בעל רישיון פנסיוני ו/או פיננסי ולבצע התאמות ככל שנדרש.

 

5. אילו פעולות נעשות באלטשולר שחם בימים אלו להתמודדות עם המצב?

אנו פועלים כמובן בהתאם להנחיות של הגורמים המוסמכים – זוהי חובה אזרחית.

אנו ממשיכים בתפקוד תחת המגבלות שהוטלו על הציבור כולו. ההיערכות שביצענו עוזרת לנו לצמצם סיכונים לעובדי החברה וכן להמשיך בקיום תהליכי עבודה שוטפים. אנו ערוכים לעבודה במצב חירום, ועושים מאמצים משמעותיים כדי להמשיך לספק לכלל לקוחותינו ניהול השקעות איכותי, כמו גם שירות שוטף.  

 

מבחינת ניהול הכספים, אנו פועלים בהתאם למצב השווקים ולהתפתחויות, מתוך הסתכלות על טובת לקוחותינו שהיא הראשונה במעלה. זוהי תקופה שמאפשרת לנו לשנות את מבנה התיק במקומות בהם נוצרים עיוותים ולנסות לאתר הזדמנויות, מתוך חשיבה ארוכת טווח. אנו בוחנים בקפידה כל נייר ונייר, מנתחים את ההשפעה הרחבה של המצב עליו ואת השינויים הצפויים בסביבה ובענף בהם פועלת החברה.

 

6. מהי המשמעות של האירועים הדרמטיים בארה"ב - הורדה של שיעור הריבית לרמה אפסית ותכנית הקלה כמותית הכוללת רכישת ניירות ערך בהיקף של מיליארדי דולרים?

הבנק הפדרלי בארה"ב נקט בצעדים דרמטיים והודיע על הורדת הריבית לרמה אפסית בטווח שבין 0% ל-0.25%. זאת בהמשך להורדת הריבית שכבר בוצעה בתחילת החודש.

 

בהסתכלות רחבה יותר על שיעור הריבית הנוכחי ועל מה שצפוי בהמשך, ניתן להסיק שמה שימשיך לאפיין את השווקים בדומה לעשור האחרון, הוא העובדה שמיעוט אלטרנטיבות השקעה, לאור רמת הריבית הנמוכה בישראל ובעולם, יוצר פנייה לאפיקי השקעה בעלי רמת סיכוי-סיכון גבוהה יותר כדוגמת מניות. ההשערה היא שכאשר אי הוודאות תוסר ותתבצע חזרה הדרגתית לשגרה, כסף רב יזרום בחזרה לעבר שוקי ההון לאור מיעוט האלטרנטיבות.

 

7. אילו דוגמאות מהעבר עשויות ללמד על השלכות מעשי משקיעים שמיהרו לבצע שינויים?

נדמה שהאירוע הנוכחי הוא אירוע שלא חווינו כמותו בעבר, ולכן ההשוואה למשברים מהעבר היא בעיקר מבחינת הדינמיקה הפסיכולוגית.

 

במשבר של שנת 2008 למשל, נרשמו בשוק ההון ירידות במשך למעלה משנה ובסופו של דבר איבדו שוקי המניות מערכם כ-50% בממוצע. ההשפעות הכלכליות של מפולת זו נמשכו לאורך שנים ארוכות לאחר שיא המשבר, וכללו פשיטות רגל, הסדרי חוב, פיטורים, שינויי רגולציה ועוד. למרות הזמן הממושך של השיקום הריאלי, השוק הפיננסי ובתוכו גם שוק ההון - התאוששו ואף הגיעו בהמשך לרמות שיא.

 

דוגמה נוספת: ברבעון האחרון של שנת 2018 ירד השוק בכ-15%-20%. נרשמו פדיונות גדולים מקרנות הנאמנות, והציבור חזר להשקיע בהן רק מספר חודשים רב לאחר מכן. כלומר, רבים יצאו במהלך הירידות וחזרו כשהמחירים בשוק כבר היו גבוהים יותר. במקרה הזה, ההפסד היה כפול – גם במועד היציאה וגם במועד הכניסה מחדש לשוק.

 

ההיסטוריה מלמדת ששוק ההון מתחיל את ההתאוששות שלו לעיתים כאשר החדשות עדיין מאוד רעות. יש לכך סיבות מגוונות – כך למשל, לאחר יציאה מאסיבית של כספים, מתחילים בעלי חברות לרכוש מניות, הרצון לניצול הזדמנויות מופיע ויש המאמינים שאווירת משבר מקלה על קבלת החלטות קשות כמו החלטה על תקציבי סיוע למשל.

 

8. מהי ההשפעה על המשקיעים בתקופה הקרובה?

עם הניצנים הראשונים למציאת חיסון או טיפול אחר למיגור המגיפה, ההערכות הן שנראה את הכלכלה העולמית שבה לצמוח. בינתיים, הריבית האפסית ומיעוט אלטרנטיבות ההשקעה ממשיכים להצביע על שוק ההון כאפיק שאליו יזרום הכסף. כמו תמיד – אנו סבורים ששמירה על תיק מגוון, פיזור רחב בארץ ובעולם, וכן אי ביצוע פעולות תחת לחץ עשויים לאפשר להקטין את התנודתיות ועשויים למנוע הפסדים שלא לצורך.

 

בשורה התחתונה, אין ספק שהנתונים בנוגע לנגיף הקורונה, כולל הכלכליים, יהיו שליליים מאוד בשבועות הקרובים ועלולים להגביר את מידת הפסימיות של המשקיעים. שוק ההון מגלם את אותה פסימיות וגם את תחושת האיום האישית של הציבור. מנגד, לפחות מהמודל של מספר מדינות, ובראשן סין, ניתן ללמוד שבלימת ממדי האיום בטווח של שבועות היא אפשרית, ולאחריה גם צעדים ראשונים של חזרה לשגרה כלכלית. תחושת הזמן קצת שונה בתקופה הנוכחית, ובעיקר כאשר אי הוודאות עוד לא התפוגגה ושוק ההון מאוד תנודתי. שוק ההון הוכיח במקרים מסוימים בעבר, שמי שהמתין לחדשות הטובות כדי לחזור לשוק, פספס חלק מהעליות. לכן, לטעמנו, כאשר מדובר בניהול חסכונות שנועדו לטווח ארוך, רצוי לשקול להימנע מניסיונות תזמון השוק, כדוגמת חיסול החזקות או העלאה אגרסיבית של סיכון.

 

מעודכן לתאריך 02/04/2020

תפריט משנה

אפשר לעזור?

דרכים ליצירת קשר

הערות משפטיות: מידע זה כולל תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי בית ההשקעות למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת בית ההשקעות ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שמתואר. מידע זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת ואין בו תחליף ליעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח, ואין בו כדי להחליף את הוראות הדין ו/או התקנון הרלוונטי. אין באמור התחייבות החברה להשגת תשואות ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. לבית ההשקעות אלטשולר שחם עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.