בשיא משבר הקורונה: חברות ענק בארה"ב יצאו להנפקות אג"ח
מגפת הקורונה השפיעה באופן גורף על שוקי ההון בישראל ובעולם. היא גררה ירידות חדות בשוקי המניות, עליית תשואות באג"ח הממשלתיות ופתיחת המרווחים באג"ח הקונצרניות. דווקא בשיאו של המשבר, היינו עדים לתופעה מעניינת ויוצאת דופן בשוק הקונצרני בארה"ב.
תפריט משנה
1. כיצד השפיע משבר הקורונה על שוק האג"ח הקונצרני?
מגפת הקורונה טלטלה את שוקי ההון מסביב לעולם ובשיא המשבר, לצד הירידות החדות במניות, ראינו גם פתיחת מרווחים משמעותית בשוק הקונצרני. פתיחת המרווחים אינה מפתיעה והיא תוצר ישיר של המשבר הכלכלי ושל העלייה באי הוודאות בנוגע ליכולת של החברות להחזיר חוב. בניגוד למשברים הקודמים כמו הדוט.קום או הסאב פריים, שהיו משברים פיננסיים ופגעו בעיקר בחברות מהסקטור הזה, משבר הקורונה הוא משבר בכלכלה הריאלית, כזה שלא ראינו כבר הרבה זמן. המשבר מנע מרבים להמשיך לעבוד, לייצר ואפילו לצרוך מוצרים ושירותים. לכן הפעם, ניתן לראות פגיעה בקרב חברות מכל הסקטורים, ופתיחת המרווחים באפיק הקונצרני הייתה גורפת ובאה לידי ביטוי באגרות חוב בכל הדירוגים – מאג"ח זבל ועד אג"ח בדירוג השקעה.
2. זוהר, האם היה שוני בהתנהגות אג"ח קונצרני בישראל לעומת חו"ל?
במהלך חודש מרץ הגיע המשבר לשיאו מבחינת היקף הנדבקים ושיעורי התמותה, ובהמשך גם הוטל סגר כולל במדינות רבות באירופה וגם בארה"ב. דווקא אז, ראינו תופעה מעניינת בשוק הקונצרני בארצות הברית. לצד המון חברות שפעלו לאגירת מזומן בכל דרך אפשרית – באמצעות הגדלת משיכות קווי אשראי בבנקים וגיוס חוב - ראינו גם חברות גדולות ויציבות, שלא העידו כי קיימת אצלן בעיית נזילות, יוצאות להנפקת אג"ח. כלומר, חברות ענקיות כמו נייקי או פרוקטר אנד גמבל שלכאורה אין להן בעיית נזילות, הנפיקו אג"ח בריביות גבוהות יחסית כדי להכניס עוד כמה מיליארדי דולרים לקופה. המשמעות היא, שבאותה תקופה נוצרו הזדמנויות השקעה וניתן היה לקנות אג"ח מחברות ענק בינלאומיות בריביות גבוהות יותר, מה שלא התאפשר טרם תקופת המשבר. התהליך הזה לא קרה בישראל, כאשר גם בשיא המשבר, חברות מקומיות מובילות ויציבות היו רחוקות מהמרווחים שהציגו חברות בארה"ב.
3. ולסיום, מה ההסבר האפשרי לתופעה הזו?
אחד ההסברים האפשריים לתופעה הוא החשש שהיה באותם ימים מפני תרחישי אימה. החברות הללו יצאו להנפקה בשיא המשבר בארה"ב כשהפאניקה ואי הוודאות היו בשיאן. כל סוגי הנכסים הפיננסים ללא יוצא מן הכלל חוו ירידות שערים חדות באותה התקופה. ייתכן שגם אותן ענקיות בינלאומיות לקחו בחשבון תרחיש קיצון, לפיו הן לא העריכו בצורה נכונה את היקף המשבר והפגיעה הצפויה בהן. יכול להיות שהן חששו שהשלכות המשבר יהיו חמורות בהרבה יותר, ולכן הן בחרו לצאת להנפקה כדי לגייס מזומן. בשורה התחתונה ונכון לנקודת הזמן הנוכחית, מסתמן שהנפקות אלה היו הזדמנויות קנייה אטרקטיביות. על פניו, הסבירות להתממשות תרחיש קיצון שבו חברות ענק אלו לא יצליחו להחזיר את החוב שלהן למשקיעים, נראית עכשיו נמוכה מאוד.
גילוי נאות
אולי יעניין אותך
-
כבר חודשים ארוכים שמחירי הסחורות בעולם נמצאים במגמת עלייה. התייקרות חומרי הגלם והאינפלציה שמרימה ראש בעקבותיה, מהוות איום משמעותי על סין ופוגעות בהתאוששות הכלכלית המואצת שלה לאחר משבר הקורונה -
האינפלציה מרימה ראש: האם זו מגמה ארוכת טווח?
החשש מפני עליות מחירים שיובילו בסופו של דבר לכך שהאינפלציה תרים ראש בטווח הארוך, מלווה אותנו כבר מתחילת שנת 2021. אחרי שנים ארוכות מאוד של אינפלציה אפסית או שלילית בעולם כולו, ייתכן שהמגמה עומדת בפני שינוי. -
מחיר הנפט עולה, ובעולם מציגים תכניות שאפתניות לאפס שימוש באנרגיה פוסילית
מחיר הנפט ממשיך לטפס על רקע צפי האופטימיות להתאוששות כלכלית ועלייה בביקוש, לצד הגבלת ההיצע. במקביל, בעולם חותרים לצמצום השימוש באנרגיה פוסילית הפסקת השימוש בה בכלל. מהם הכוחות הפועלים על מחירו של הנפט בטווח הקצר והארוך? -
האם בנק ישראל יצליח לבלום את התחזקות השקל?
בשנה האחרונה התחזק השקל בחדות, ובפתחה של 2021 נגע הדולר בשפל של 24 שנים. על רקע מגמה זו, הודיע בנק ישראל כי בשנה הקרובה ירכוש מט"ח בהיקף של כ-30 מיליארד דולר במטרה לבלום את התחזקות השקל. מהם הגורמים המרכזיים למגמה והאם היא יוצרת פגיעה בכלכלה?
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: הסקירה מהווה הערכה מקצועית בלבד. לחברה ו/או לחברות הקשורות אליה עשוי להיות עניין אישי בנושא והיא/הן עשויות להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך המצוינים במידע באתר. אין לראות באמור כהמלצה ו/או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכי הלקוח, או הזמנה לייעוץ כאמור ו/או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים. הסקירה מתבססת על מידע פומבי וגלוי , וכן על הערכות ואומדנים שעשויים להיות חסרים ו/או בלתי מדוייקים או בלתי מעודכנים. הסקירה אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הצופה. הדעות המובאות בסקירה נכונות ליום הסקירה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה כלשהי. אין להעתיק, להפיץ, לשדר או לפרסם ברבים את הסקירה ללא אישור מראש. האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.