האם הריבית בארץ צפויה לרדת לטריטוריה שלילית בקרוב?

אלטשולר שחם
|
02 אפריל, 2015
גילוי נאות

תפריט משנה


HSBC הטיל לפני מספר שבועות "פצצה" כשאחד האנליסטים שלו העריך כי בנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.2% לרמה שלילית (0.1%-) בהחלטת הריבית לחודש אפריל, ובנוסף הוא טען כי הבנק יודיע על השקת תוכנית הקלה כמותית לרכישת אג"ח בהיקף של 24 עד 72 מיליארדי שקלים. תוכנית הרחבה כמותית דומה כבר החלה במדינות רבות בעולם – בארה"ב הדפיס הפד האמריקני מעל 4 טריליון דולרים מאז 2008, וגם באירופה הושקה תוכנית דומה לאחרונה. באירופה אף ראינו הורדת ריבית לרמה שלילית, כך ששני הדברים אינם בגדר "המצאת הגלגל".

 

בהודעת הריבית שהגיעה מספר ימים לאחר מכן, התברר כי בנק ישראל חושב אחרת מהאנליסטים הנועזים של HSBC, והריבית נשארה על כנה ותוכנית הקלה כמותית לא יצאה אל הפועל. עם זאת, מדברי הבנק עולה כי הוא אינו שולל הורדת ריבית או תוכנית הרחבה כמותית בעתיד, במידה ויהיה צורך בכך. האם זה אכן צפוי לקרות בעתיד? זה תלוי בלא מעט גורמים שיש לגביהם אי וודאות.

 

ראשית, צריך להבין את המשמעות של ריבית שלילית. כידוע, בנקים מסחריים שומרים את היתרות שלהם בבנק המרכזי ומקבלים עליהם ריבית לפי שיעור הריבית שקבע בנק ישראל. בתקופה נורמאלית כאשר הריבית חיובית, הם מרוויחים כסף על החזקת הפיקדונות הזו. מנגד, אם הריבית תהיה שלילית, המשמעות היא שהם יצטרכו לשלם לבנק המרכזי "קנס" על האפשרות להחנות אצלו את כספם. אף בנק לא ירצה להיפגע מכך, ולכן תהיה לו מוטיבציה לגלגל כמה שיותר מתוך הסכום הזה למשק באמצעות הלוואות לעסקים ולפרטיים.

 

ריבית נמוכה גם מגדילה את המוטיבציה של הלווים לקחת יותר הלוואות, שהרי ככל שהריבית נמוכה יותר, עלות החוב תהיה קטנה יותר. ריבית שלילית היא אם כן "נשק יום הדין" בידי הבנק המרכזי כדי לאלץ את הבנקים לחלק הלוואות ולמשוך את הלווים לקחת אותן. זה עשוי להניע את גלגלי הכלכלה ולהחזיר את המשק לפעילות תקינה.

 

מן העבר השני של המתרס, לריבית נמוכה, ובוודאי לריבית שלילית, יש גם השלכות פחות טובות. אחת מהן היא הגדלה יתר על המידה של מינוף החברות. כל עוד הריבית תישאר נמוכה הן עשויות לשגשג, אבל ככל שהיא תעלה הן יתקשו לעמוד בתשלומי הריבית ועלולות להיקלע לקשיים פיננסים. דוגמא טובה לכך ראינו בשנים האחרונות אצל הפירמות הגדולות במשק, שחלקן לקחו יותר מידי חובות ונקלעו לקשיים תזרימיים חריפים כאשר הרווחים לא הספיקו לצורך תשלומי הריבית. בנוסף, ריבית נמוכה מקטינה מאוד את האטרקטיביות של אפיקי ההשקעה הסולידיים בשוק ההון, ויחד עם האפשרות לקבל מימון זול דוחפת את מחירי הנדל"ן למעלה. זאת אחת הסיבות להתנפחות בועת הנדל"ן שאנו רואים במחירי הדירות בארץ.

 

גם לתוכנית הרחבה כמותית יש יתרונות וחסרונות. התוכנית מבוססת על הדפסת כסף של הבנק המרכזי ובאמצעותו רכישת אג"ח ממשלתיות. הבנקים מחזיקים בהיקפים עצומים של אג"ח כאלו, כך שבדרך זו הבנק המרכזי בעצם מזרים את הכספים החדשים שהדפיס אל תוך המערכת הבנקאית, שתוכל לחלק אותם כהלוואות זולות לציבור ולעסקים. מנגד, כמו שעושה הריבית הנמוכה, גם רכישות האג"ח האלו דוחפות את מחירי האג"ח למעלה ומקטינות את התשואה שלהן. זה נותן רוח גבית נוספת למחירי הנדל"ן הגואים ולהגברת הסיכונים בשוק האשראי.

 

בבנק ישראל מכירים היטב את החסרונות של הריבית השלילית ושל ההרחבה הכמותית, ולכן הם לא ימהרו לבצע את זה. למען האמת, תוכנית הקלה כמותית ברף העליון שציינו האנליסטים של HSBC, כ- 72 מיליארד שקלים, מהווה כ- 7% מהתמ"ג הישראלי כך שהמספר נראה מוגזם. מצד שני, נגידת הבנק הדגישה כי כעת הבנק מתרכז בעיקר בשמירה על יציבותו של השקל, בעיקר מול הדולר. הכלכלה המקומית מושתת על ייצוא לחו"ל, ודולר חזק ביחס לשקל טוב ליצואנים. בנוסף, בהחלטת הריבית האחרונה, העריכו כלכלני הבנק כי ציפיות האינפלציה מעידות על חזרה לפחות לחלק התחתון של היעד הממשלתי עוד בשנה הקרובה, ולכן הם אינם רואים כרגע צורך בהורדה נוספת של הריבית. אפשר להניח שבנק ישראל ישמור על הסטטוס-קוו של הריבית וימתין לראות כיצד מתנהגת הכלכלה המקומית והאינפלציה בחודשים הקרובים, במיוחד לאור המינוי הצפוי של שר אוצר חברתי בממשלה החדשה שתקום.

תודה שנרשמת לניוזלטר של אלטשולר שחם

פרטייך נקלטו במערכת

הערות משפטיות: *אין בתשואות ובדירוגי העבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד ** הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. ***המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. **** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. *****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ****** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה.

אפשר לעזור?

דרכים ליצירת קשר