ועידת האקלים בפריז - האם העולם יהיה ירוק יותר ב- 2016?

אלטשולר שחם
|
04 ינואר, 2016
גילוי נאות

תפריט משנה

 

חודש שעבר נחתם הסכם היסטורי בפריז, כאשר כל 195 המדינות שהשתתפו בועידת האקלים התחייבו להגביל את פליטת גזי החממה וצריכת הדלק וכך להאט את ההתחממות הגלובלית בעולם. ההסכם הציב כיעד המרכזי להגביל את עליית הטמפרטורה בעולם ל-2 מעלות בלבד עד סוף המאה, במקום עליה של 4.5 מעלות שהייתה מתרחשת ללא נקיטת שום פעולה בעניין. כדי ליישם את ההחלטה יצטרכו המדינות השונות להפחית בכ-50% את פליטת הגזים המזהמים (בעיקר פחמן), וזה יתאפשר על ידי מעבר משימוש בדלקים מאובניים, בעיקר פחם ונפט, לשימוש באנרגית מתחדשות כגון אנרגית רוח ושמש.

 

כעת, אחרי שאדי השמפניה מהחגיגות התפוגגו, הגיע הזמן לשאול את השאלות הקשות: מהיכן יגיעו מיליארדי הדולרים לפיתוח ולהכנסת טכנולוגיות נקיות שיאפשרו לבצע את השינויים הנדרשים? האם המדינות המתפתחות, שעוברות תהליך עיור מהיר, יכולות בכלל ליישם את הרפורמות הנדרשות בשנים הקרובות? האם מפיקות הנפט והפחם הגדולות יוותרו על הבכורה במשק האנרגיה העולמי? או במילים אחרות, האם ההסכם הזה באמת יהפוך את העולם ל"ירוק" יותר?

 

ועידת האקלים בפריז אינה הניסיון הראשון להגיע להסכם גורף בין מדינות העולם כדי "לקרר" את ההתחממות הגלובאלית ולייצר עולם נקי יותר. קדמו לה צעדים רבים שנעשו בעולם לקידום התחום, בהם אמנת קיוטו, אמנה בינלאומית שנחתמה ב-1999 בנושא התחממות כדור הארץ, שלצערנו הובילה להגבלות מינוריות בלבד בשימוש בחומרים מזהמים. ב-2009 נעשה ניסיון נוסף בוועידה רבת משתתפים שנערכה בקופנהגן. גם שם לא הצליחו המדינות להגיע להסכמות מרחיקות לכת ביניהן. המכשול העיקרי היה גישור על הפערים הגדולים שבין המדינות העשירות (המפותחות) לבין זו של המדינות העניות (רובן מתפתחות). ההסכם שנחתם לבסוף היה הסכם פושר, שלפיו יש לנקוט פעולות כדי לשמור על עליית טמפרטורה מרבית של שתי מעלות ולא יותר, אך הוא לא כלל התחייבויות קונקרטיות של המדינות לצמצום פליטת הפחמן וגם לא הוצבו סנקציות למדינות שלא יעמדו במטרה.

 

מאז, נרשמו לא מעט אסונות טבע ברחבי העולם והצטברו נתונים רבים נוספים שהגדילו את הדחיפות בפעולה בתחום. לא מדובר רק על השפעות אקלימיות על איזורים נטושים כמו הקטבים, אלא גם באיזורים רווי אוכלוסיה. אחת הדוגמאות הבולטות להשפעות ההרסניות של שינויי האקלים היא ברוסיה, שם קצב ההתחממות גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי ב-40 השנים האחרונות, ועומד על 0.42 מעלות בכל עשור. התוצאה היא שריפות ענק ברחבי המדינה מידי שנה, שמכלות שטחי צמחיה נרחבים. באופן אירוני, דווקא בתחילת הדיונים בוועידת האקלים הנוכחית, כוסו בירותיהן של שתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם - סין והודו בערפיח רעיל ומסוכן, מה שהדגיש בזמן אמת את חומרת המצב במדינות אלו, והעלה את רף האופטימיות שהפעם יהיה שינוי אמיתי.

 

בשונה מניסיונות קודמים, עוד לפני תחילת הוועידה בפריז כבר הגישו למעלה מ-180 מדינות תוכניות פעולה לאומיות להתמודדות עם נושא האקלים בעשורים הקרובים. על פי דוח איגוד החברות לאנרגיה ירוקה, ב- 2015 כבר החלו 164 מדינות מתוכן ליישם הלכה למעשה רפורמות לעידוד ייצור ושילוב חשמל מאנרגיות מתחדשות. בין הבולטות אפשר לציין את גרמניה, בה למעלה מ-7% מצריכת החשמל מגיעה רק מאנרגיה סולארית, ואנגליה, שבחרה לסבסד בצורה מקיפה פרויקטים של אנרגיה סולארית. ישראל אגב היא אחת מהמדינות המובילות בפיתוח טכנולוגיות סולאריות, וגם היא בעצמה בעיצומו של מעבר לייצור אנרגיה מגז טבעי במקום הפחם המזהם הרבה יותר.

 

למרות האופוריה, חייבים להיות ריאליים. מעצמות כמו סין והודו, שצריכת האנרגיה שלהן הולכת ומתגברת בצורה מהירה מאוד בשנים האחרונות, אולי נרתמו למלחמה בזיהום האוויר והבטיחו לחתוך את צריכת הפחם ולסגור תעשיות מזהמות, אבל אפילו גורמים במשרד להגנת הסביבה באותן מדינות הודו שזה ייקח הרבה שנים. לדבריהם, הן לא תוכלנה לעמוד בתקנות איכות האוויר הנדרשות לפני שנת 2030. העובדה שמחירי הפחם והנפט זולים למדי היום, בוודאי מורידה עוד את המוטיבציה שלהן לעבור לאנרגיות חלופיות. מצד שני, בוועידה הוחלט על הקמת קרן חדשה שתקצה מידי שנה 100 מיליארד דולרים כדי לסייע למדינות השונות, בעיקר עניות יותר, ליישם את המעבר לייצור אנרגיה ירוקה. מי שלא ישקיע באנרגיות כאלו ולא יראה שיפור בצמצום פליטת הגזים המזהמים לא יזכה ליהנות מהסיוע הזה, מה שייצור מוטיבציה עבור מדינות מתפתחות רבות להירתם לשינוי, במילים אחרות, הוא לא יקרה מחר בבוקר, אבל בהחלט אפשר להיות אופטימיים לאוויר נקי יותר בטווח הארוך.

נושאים

תודה שנרשמת לניוזלטר של אלטשולר שחם

פרטייך נקלטו במערכת

הערות משפטיות: *אין בתשואות ובדירוגי העבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד ** הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. ***המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. **** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. *****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ****** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה.

אפשר לעזור?

דרכים ליצירת קשר