בהודעת הריבית לחודש יוני, הפתיעה נגידת בנק ישראל עם תחזית אופטימית במיוחד לכלכלה המקומית. לדבריה, לפי התחזיות של מחלקת המחקר של הבנק, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי לעמוד על 1.6%, ואף לגבור לשיעור של 2% בסוף שנת 2016, וזאת בד בבד עם צמיחה שנתית של 3% של המשק הישראלי ב- 2015 וצמיחה נוספת של 3.7% ב- 2016 (לעומת 3.5% בתחזית הקודמת). תחזית דומה, אם כי מתונה יותר, לגבי האינפלציה מגיעה גם משוק ההון, כאשר כרגע ציפיות האינפלציה הנגזרות מהפער בין תשואות האג"ח הממשלתיות השקליות לצמודות משקף עלייה של כ- 1% במדד המחירים לצרכן ב- 12 החודשים הבאים.
מנגד, ציפיות האינפלציה הנגזרות מהפער בין תשואות האג"ח הממשלתיות השקליות לצמודות משקף עלייה מתונה הרבה יותר מזו של בנק ישראל ל- 12 החודשים הבאים. גם לגבי הצמיחה, הנתונים בפועל נראים קצת פחות וורודים. נכון שהאבטלה במדינה בשפל היסטורי וגם שיעור התעסוקה נראה חזק, אבל מנגד נראה כי המשק הישראלי מאותת על האטה בצמיחה יחד עם שלל נתוני מאקרו לא מעודדים במיוחד, ובעיקר ירידה בהיקף הייצוא. וכאמור, גם האינפלציה בפועל נמוכה הרבה יותר מההערכות של בנק ישראל ושל השוק. יותר מזה, בניכוי סעיף הדיור, שממשיך לחוות עליות גם בחודשים האחרונים, האינפלציה בשנה האחרונה הייתה שלילית. האם לאור זאת בנק ישראל צפוי לשנות ב-180 מעלות את דעתו בקרוב? להערכתנו התשובה לכך חיובית.
רמז לכך קיבלנו בהחלטת הריבית לחודש ספטמבר, שנשארה אמנם ללא שינוי ברמה של 0.1%, אולם הפעם ציינו בבנק ישראל כי "הוועדה המוניטארית סבורה שגברו הסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה". זה לא מפתיע. בשבועות האחרונים אנחנו רואים הורדת תחזיות צמיחה בכל רחבי העולם, ובמיוחד בקרב הכלכלות המתפתחות ובראשן סין. גם בארה"ב נראה כי ההתאוששות איטית מהצפוי, ולאור זאת הפד האמריקני מתלבט אם אכן להעלות את הריבית בחודש הקרוב כפי שרמז בעבר. לדברים האלו יש השפעה ישירה גם על הכלכלה המקומית.
לאור זאת, ספק אם בנק ישראל יעמוד בהצהרות שלו לגבי העלאות ריבית קרובות. להיפך, אם ירידות השערים שראינו בבורסות ברחבי העולם בשבועות האחרונים יתבררו כמחויבות המציאות בעקבות החרפת המשבר העולמי, בנק ישראל יהיה חייב להגיב על כך באמצעות הורדת ריבית או פעולות מוניטאריות נוספות. הסיכון הוא, שבמקרה כזה זה יכול להצטייר כהבעת אי-אמון בכלכלה הישראלית, מה שיכול לזרוע פאניקה נוספת בקרב המשקיעים ולהחריף את הירידות בבורסה.
ככל הנראה, בנק ישראל מבין שלא נשארו לו כלים נוספים רבים כדי לתמוך במשק במצב שייכנס למשבר, ולכן הוא ממתין עם הורדת הריבית או הרחבה כמותית, ורק משתמש בכלי רכישת מט"ח מסיבי כדי להחליש את השקל. הפיחות בשקל מסייע בינתיים לבנק ישראל להמתין על הגדר בסוגית הורדת הריבית. עם זאת, להערכתנו גבר הסיכוי להורדת ריבית בחודשים הקרובים לנוכח הסערות בכלכלה העולמית, האינפלציה האפסית הצפויה והצמיחה הנמוכה בכלכלה הישראלית. הנגידה אף רמזה על כך לאחרונה בריאיון באחד מערוצי הטלוויזיה ואמרה כי "הדבר הנכון כרגע היה לעצור כאשר הריבית הנוכחית תומכת בפעילות המשק. בנקים מרכזיים בעולם הגיעו לריבית שלילית ואני לא פוסלת אפשרות כזאת, אפשר להגיע לשם".
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: *אין בתשואות ובדירוגי העבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד ** הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. ***המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. **** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. *****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ****** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה.
