5 שנים אחרי – עד כמה השפיע חוק המזון על הכיס שלנו?

ניר רוזנר
|
03 מרץ, 2020
גילוי נאות

תפריט משנה

חוק קידום התחרות בענף המזון נחקק ברעש גדול אי שם ב-2015. החוק הוא תולדה ישירה של המחאה החברתית שסחפה את המדינה בקיץ 2011, ואמור היה לתת מענה להתייקרות מוצרי המזון.

להלן תמלול הסרטון:

1. לפני כחמש שנים נכנס לתוקף חוק המזון. מה הייתה מטרתו העיקרית ואילו הגבלות הוא כלל?

שלום לאה, חוק המזון נולד בתקופת פוסט מחאת הקוטג', אז נרשמו עליות מחירים משמעותיות במוצרי המזון והצריכה, ונוצרה תחושה של נטל הולך וגובר על כתפיו של מעמד הביניים בישראל. מטרתו המרכזית הייתה להביא להפחתת מחירים עבור הצרכנים באמצעות הגברת התחרות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה. במילים פשוטות – לגרום לכך שכולנו נשלם קצת פחות עבור סל הקניות שלנו בסופר. החוק התייחס לכמה צעדים מרכזיים, כמו מתן מקום בולט במדפי הסופר לספקים הקטנים, התערבות בפתיחת סניפים של רשתות גדולות באזורים מסוימים, שקיפות מחירים לצרכן באמצעות פרסום שלהם און ליין וכן ביטול האפשרות של יצרניות מזון וצריכה להעניק תמריצים לרשתות קמעונאות כמו שופרסל ורמי לוי למשל, בגין מכירות בסניפיהן. עוד קבע החוק, שרשתות הקמעונאות יקצו עד 50% משטחי המדף בחנויות לספקים גדולים מאוד. השאר – צריך להיות מיועד לספקים הקטנים, והכל בכפוף ובהתאם להנחיות המצויות בחוק.

 

2. ניר, בנקודת הזמן הנוכחית, שנים אחרי שהחוק נכנס לתוקף - האם אפשר לומר שמטרותיו הושגו?

כאשר בוחנים את הרווחיות הגולמית של השחקנים המרכזיים בענף, שופרסל ורמי לוי למשל, מגלים שהיא דווקא עלתה מאז נחקק החוק. ויותר מזה, אם נסתכל למשל על עניין שקיפות המחירים, והעובדה שרשתות הקמעונאות חויבו לפרסם את מחירי מוצריהן באתרי האינטרנט ולעדכן בתוך שעה על כל שינוי - הרי שבעניין זה, כניסת החוק דווקא הקלה עליהן. אם בעבר היה צורך לכתת רגליים ולשלוח עובדים פיזית, לסניפי המתחרות במטרה לבדוק מחירים ולבצע התאמות, מאז כניסת החוק אין צורך בכך. המידע על המחירים זמין בכל רגע נתון והרשתות יכולות לבצע התאמה במחיריהן ביחס למחירי המתחרות בקלות יחסית. המסקנה היא ששקיפות מחירים לא בהכרח מסייעת בהורדה שלהם, ואפילו יכולה לגרום להם לעלות. מנתוני StoreNext עולה כי בשנת 2019 חלה עליה של 1.1% במחירי המוצרים, ובינואר 2020 לבדו חלה עליה של 0.5%. כלומר, המחירים ממשיכים לעלות, אמנם בקצב איטי, אך עושה רושם, כי לא ניתן לשייך לחוק תרומה לירידתם.

 

3. ולסיום, מה לגבי נתח השוק של החברות הגדולות והמובילות, האם הוא הצטמצם מאז כניסת החוק?

גם בהסתכלות על נתח השוק של עשרת הספקים המובילים, אפשר לראות שלא חל שינוי משמעותי. בשנת 2014 היווה נתח השוק של עשרת הספקים המובילים כ-57%, וב-2019 ירד לכ-55% בלבד. מדובר בירידה זניחה למדי שלא ניתן לייחס אותה באופן מובהק או מלא לחוק המזון. ההגבלה הגאוגרפית שהטיל החוק על קמעונאיות המזון הגדולות כמו רמי לוי ושופרסל, שתכליתה למנוע פתיחה של סניפים רבים באזור אחד - לא נראה כי הביאה לשינוי או לירידה משמעותיים במחירים. בשורה התחתונה, יכול שהיה כדאי לבחון את אפקטיביות החוק מוקדם יותר, ולבצע שינויים והתאמות במהלך הדרך. אולי הממשלה החדשה תביא את הבשורה ותיישם מהלכים אפקטיביים בהקשר זה, וזאת על מנת שכולנו נוכל להרגיש את ההקלה המיוחלת בכיס.

אולי יעניין אותך

תודה שנרשמת לניוזלטר של אלטשולר שחם

פרטייך נקלטו במערכת

הערות משפטיות: הסקירה צולמה בתאריך 03/03/2020 הסקירה מהווה הערכה מקצועית בלבד. לחברה ו/או לחברות הקשורות אליה עשוי להיות עניין אישי בנושא והיא/הן עשויות להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך המצוינים במידע באתר. אין לראות באמור כהמלצה ו/או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכי הלקוח, או הזמנה לייעוץ כאמור ו/או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים. הסקירה מתבססת על מידע פומבי וגלוי , וכן על הערכות ואומדנים שעשויים להיות חסרים ו/או בלתי מדוייקים או בלתי מעודכנים. הסקירה אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הצופה. הדעות המובאות בסקירה נכונות ליום הסקירה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה כלשהי. אין להעתיק, להפיץ, לשדר או לפרסם ברבים את הסקירה ללא אישור מראש. האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.

אפשר לעזור?

דרכים ליצירת קשר