כולנו רוצים עולם ירוק בו החשמל שאנו צורכים מופק ממקורות אנרגיה נקיים. השאלה היא, האם בסביבת המחיר הנמוכה של הפחם והנפט כיום, עדיין יהיה למדינות אינטרס לעבור לשימוש במקורות אנרגיה ירוקים?
העולם בו אנו חיים עדיין מתבסס על תעשיית אנרגיה, שרובה מופקת מפחם ונפט מזהמים. לא מדובר רק בזיהום אוויר שפוגע בבריאותנו, אלא גם בכזה שיש לו השפעה גלובאלית ארוכת טווח, שעיקרה הפגיעה בשכבת האוזון והתחממות גלובאלית מטרידה.
שנת 2015 סימנה את השינוי ביחס הממשלות בעולם לתחום, כאשר כמעט 200 מדינות חתמו על הסכם האקלים בפריז. במסגרת ההסכם הציבה לעצמה כל מדינה יעדים כמותיים ברורים במטרה לבלום את פליטת הפחמן הדו-חמצני המזהם. ואכן, בשנים האחרונות ראינו את העולם נרתם להגדלת השימוש באנרגיות ירוקות. לפי דו"ח של האו"ם, הפקת האנרגיה המתחדשת בעולם גדלה פי ארבעה בעשור האחרון. מרבית הגידול הגיע ממקורות אנרגיה סולארית, מהמוני פאנלים סולאריים שהוצבו בכל רחבי העולם. הגידול בתחום נתמך אמנם על ידי סובסידיות נדיבות שחילקו ממשלות רבות בעולם, אבל גם בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה, שהובילה לירידה משמעותית במחירי המערכות הסולאריות והגברת יעילות הפקת האנרגיה מהן.
בשנים האחרונות התרחב מאוד גם השימוש בטורבינות רוח, שהיתרון הגדול שלהן הוא ביכולת הפעולה שלהן בכל ימות השנה. גם הפקת האנרגיה מגז טבעי התרחבה בצורה משמעותית. אחד היתרונות של הגז הטבעי ביחס למקורות אלטרנטיביים, הוא שניתן להנזיל אותו, וכך אפשר לשנע את הגז הטבעי הנוזלי (LNG) למרחקים גדולים ללא קושי ובעלות נמוכה יחסית. בשנים האחרונות התגלו מאגרי גז טבעי אדירים ברחבי העולם, ושינוע הגז למרחקים ארוכים מהמאגרים אפשרה להגדיל את השימוש בו על חשבון מקורות אנרגיה מזהמים יותר.
המהפכה הירוקה הזו הובילה לכך שכ-26% מייצור האנרגיה הנוכחי בעולם הוא ממקורות אנרגיה חלופיים, בלתי מזהמים. על פי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ייצור האנרגיה ממקורות ירוקים ימשיך לגדול ובשנת 2024 יגיע היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בעולם ל-30%.
אירופה היא אחת המובילות של מהפכת האנרגיה הירוקה, ובשנים האחרונות מתרבים בה הפרויקטים שמתוכננים ומוקמים ללא תמיכה ממשלתית. השאיפה באירופה היא להגיע להיקף הפקת חשמל של לפחות 32% ממקורות ירוקים עד 2030. גם בארה"ב, למרות ההחלטה לפרוש מהסכם פריז, חלקו של ייצור החשמל מאנרגיות חלופיות הולך וגדל בשנים האחרונות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא קליפורניה – הכלכלה הגדולה ביותר במדינה, שבה כ-34% מהחשמל מופק ממקורות מתחדשים.
מהפכת הירוק הגיעה גם למזרח, במיוחד לסין. סין היא עדיין המדינה שפולטת הכי הרבה גזים מזהמים לאוויר, אולם היא התחייבה להפחית את שיעור פליטת הפחמן הדו-חמצני בצורה דרמטית בעשור הקרוב. סין כבר החלה להעביר חלק נכבד מייצור החשמל שלה לגז טבעי, ומשקיעה מיליארדי דולרים להקמת פרויקטים להפקת אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח.
ומה בישראל? כרגיל, אנחנו קצת מפגרים אחרי המגמה העולמית, וכנראה שהמדינה לא תעמוד ביעד שקבעה לעצמה ב-2009, ולפיו עד 2020 יופקו 10% מהחשמל ממקורות מתחדשים (כיום כ-7% מתפוקת החשמל היא מאנרגיה ירוקה). עם זאת, אפשר להיות אופטימיים. אחת הסיבות לכך היא תגליות הגז הטבעי המשמעותיות שהתגלו בשנים האחרונות, שמאפשרות להעביר חלק נכבד מצריכת האנרגיה בתעשייה ובבית למקור אנרגיה ירוק יותר.
וכיצד נראית סביבת המחירים כיום? עפ"י מחקר של בנק ההשקעות Lazard, עלות הקמת תחנת כח סולארית זולה יותר מאשר הקמת תחנת כח פחמית, זאת כאשר הפקת אנרגיה ע"י טורבינות רוח יבשתיות במקומות מסוימים בעולם זולה יותר מסולארי ומפחם. גם בתחום הפקת אנרגיה מתחנות רוח ימיות נעשתה התקדמות גדולה. רק בספטמבר האחרון, נחתם מכרז בבריטניה עם מחיר שיא של 50 דולר למגה וואט שעה, הרמה הנמוכה ביותר שנראתה בתעשייה. רמת מחיר זו מאותתת על המשך ירידה במחירים, רק לשם השוואה המחיר בתחנת כח סולארית נע בין 32-42 דולר למגה-וואט שעה.
ומה בעתיד? עושה רושם שהמגמה הירוקה נמשכת, ואפשר להעריך כי המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות ימשיך להתרחב גם בשנים הבאות. לא רק בגלל השאיפה של כולנו לאיכות סביבה נקייה יותר, אלא גם מהסיבה הפשוטה שהפקת אנרגיה מתחדשת כבר היום זולה יותר מהפקת חשמל ממקורות מזהמים.
אולי יעניין אותך
-
בתקופות אי ודאות עולה הצורך של חברות ומשקיעים לנהל סיכוני מט"ח בחכמה. אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס מביאה בשורה תחרותית לשוק עם חיבור בזמן אמת לחדר עסקאות מט"ח, וכלים מתקדמים לצמצום החשיפה לתנודות שערים
-
כיצד פתחו חברות הביג טק את שנת 2023?
ענקיות הטכנולוגיה נחשבות לקטר הצמיחה של הכלכלה העולמית. היכן מציבות אותן התוצאות של שנת 2022, ואיך זה עשוי להשפיע על התחזיות הכלכליות לשנה הקרובה? -
אל תשמרו את העודף: כיצד יתמודדו הקמעונאים והיצרנים עם עודפי המלאי?
בתקופת היציאה מהקורונה צברו חברות רבות עודפי מלאי שנועדו לענות על הביקושים הגבוהים, אך עם האינפלציה הגואה והסימנים להאטה עולמית הן מצאו את עצמן עם נטל כלכלי שמכביד על נתוני הרווח והצמיחה. מה צפוי בשנה הקרובה, ומה הקשר בין עודפי המלאי לריבית? -
עולים להגנה: האם ההאטה בהייטק מחלחלת אל חברות הסייבר?
למרות שהאיומים על ארגונים ומדינות רק הופכים למתוחכמים יותר, איבדו חברות סייבר עשרות אחוזים משוויין מתחילת השנה. איך זה קורה, וכיצד יתמודדו חברות בתחום?
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: *אין בתשואות ובדירוגי העבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד ** הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. *** המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. **** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. *****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ****** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה. ******* האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.