הצעד של הכנסת בכיוון הגבלת שכר הבכירים במוסדות פיננסים הוא צעד חשוב, אבל האם הוא באמת יוריד את שכר הבכירים או שהחברות ימצאו דרכים לעקוף אותו?
הרבה דובר על צמצום הפערים החברתיים במשק, ולא סתם. האם זה הגיוני שבכירים בחברה ציבורית יקבלו שכר שגבוה פי 100 מהמשכורת הממוצעת של עובד פשוט? לרוב זה פשוט לא מוצדק. זאת בדיוק הסיבה שהובילה את הכנסת לאשר את ההצעה להגבלת שכר הבכירים. כרגע ההגבלה היא רק לגופים פיננסים - בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות, שם יאלצו הבכירים להסתפק בשכר שנתי של עד 2.5 מיליון שקלים או פי 35 מהשכר הנמוך ביותר של עובד בחברה.
שאלה טובה. הגבלת השכר עשויה להוביל לפרישה של בכירים בגופים פיננסים. אמנם, אפשר יהיה למצוא מנהלים מוכשרים שיחליפו אותם גם תחת מגבלת השכר החדשה, אבל קיים חשש שמנהלים מנוסים יעדיפו לעבוד בחברות שאינן פיננסיות, שם אין תקרת שכר. בנוסף, תקרת השכר מגבילה את האפשרות לקשר בין תגמול לביצועים, מה שעלול להקטין את המוטיבציה של המנהלים לצאת להשקעות חדשות ולקחת סיכונים מושכלים כדי לפתח את העסק. זה יכול לפגוע בתוצאות הכספיות של הגופים הפיננסים, ואולי אפילו לייצר פגיעה עקיפה בכלכלה המקומית.
לפי ההצעה, כל חריגה בשכר מעבר לתקרה תגרור תשלום מס גבוה במיוחד ולכן החברות יזהרו שלא לחרוג ממנה. קיימת אפשרות לפנות לערכאות משפטיות כדי לבטל את המגבלה, ובאיגוד הבנקים שוקלים את האפשרות הזו. קשה להעריך כיצד יפסוק בית המשפט במקרה כזה היות ומדובר בסוגיה חברתית בעיקרה.
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: הסקירה מהווה הערכה מקצועית בלבד. לחברה ו/או לחברות הקשורות אליה עשוי להיות עניין אישי בנושא והיא/הן עשויות להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך המצוינים במידע באתר. אין לראות באמור כהמלצה ו/או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכי הלקוח, או הזמנה לייעוץ כאמור ו/או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים. הסקירה מתבססת על מידע פומבי וגלוי , וכן על הערכות ואומדנים שעשויים להיות חסרים ו/או בלתי מדוייקים או בלתי מעודכנים. הסקירה אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הצופה. הדעות המובאות בסקירה נכונות ליום הסקירה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה כלשהי. אין להעתיק, להפיץ, לשדר או לפרסם ברבים את הסקירה ללא אישור מראש.
