השקל ממשיך לשבור שיאים מול הדולר והיורו. האם יש הצדקה למגמת הייסוף הזו או שייתכן שהמטבע המקומי התחזק יותר מידי? האם זה צפוי למנוע מנגיד בנק ישראל להעלות את הריבית כפי שהוא מתכנן?
מה הסיבות לכך שהשקל ממשיך להתחזק בתקופה האחרונה?
השקל הגיע לאחרונה לרמה הגבוהה ביותר מזה 20 שנה מול סל המטבעות. אחת הסיבות לכך היא שהכלכלה המקומית במצב טוב יחסית: הצמיחה תקינה, הגירעון התקציבי יציב יחסית, ההכנסות ממסים גבוהות, האבטלה בשפל, התעסוקה בשיא וההייטק פורח. סל המטבעות מתבסס בעיקר על ערכם של הדולר והיורו, והם נחלשו בשנה האחרונה. הצמיחה בארה"ב כנראה מתמתנת וזה הוביל את הפד לבצע הורדת ריבית ראשונה מזה 10 שנים. באירופה יש ירידה חריפה בצמיחה בשנה האחרונה כך שהריבית צפויה להישאר נמוכה עוד תקופה ארוכה. לעומת זאת, המצב הכלכלי של ישראל גורם לבנק ישראל לשקול העלאות ריבית בשנתיים הקרובות, וזה תומך בהתחזקות של השקל.
זוהר, מי מושפע מהתחזקות השקל?
שקל חזק הוא דבר נהדר ליבואנים ולצרכנים. היבואנים קונים כידוע את הסחורות במט"ח ומוכרים בשקלים, ולכן התחזקות השקל מגדילה את הרווחיות שלהם. גם אנחנו הצרכנים נהנים מהמצב כי מחירי הטיסות, המלונות בחו"ל ושאר המוצרים המיובאים שאנחנו קונים, נמכרים בדרך כלל במחיר זול יותר כשהשקל מתחזק. מנגד, הנפגעים העיקריים הם היצואנים, שמוכרים בדולר או ביורו אבל צריכים לשלם את השכר לעובדים ואת שאר ההוצאות, בשקלים. כשהשקל מתחזק הרווחיות שלהם מתכווצת והם נפגעים.
לסיום זוהר, האם התחזקות השקל צפויה להרחיק את בנק ישראל מהעלאות ריבית בתקופה הקרובה?
בבנק ישראל הצהירו בחודשים האחרונים שבקרוב יבשילו התנאים להעלאת ריבית ברבע אחוז, והריבית תעמוד על אחוז אחד בסוף שנת 2020, כלומר 3 העלאות בשנה וחצי הקרובות. אבל לאחרונה חזר בו הנגיד מהכוונה להעלות ריבית בעתיד הקרוב, בעיקר בגלל התחזקות השקל והפגיעה ביצואנים, אבל ככל הנראה גם בגלל מה שקורה בחו"ל. בתקופה האחרונה נראה שקצב הצמיחה בעולם מאט, לכן הפד האמריקני הוריד את הריבית, ובנקים מרכזיים נוספים שוקלים לבצע הורדות ריבית. נראה כי לבנק ישראל יהיה קשה ללכת נגד מגמת הריבית בעולם. בנוסף, אנו רואים אינפלציה נמוכה בשנים האחרונות שלא תומכת בהעלאת ריבית, ולכן גם אם הריבית בארץ תעלה בשנים הקרובות, להערכתנו זה יהיה בשיעור מזערי בלבד.
אולי יעניין אותך
-
שנת 2025 תיזכר כאחת השנים החריגות והמטלטלות שידעה הכלכלה. אירועים גיאו־פוליטיים דרמטיים, תנודתיות עולמית, חזרתו של טראמפ לבית הלבן, מלחמה רב־זירתית בישראל, ולמרות הכל - שוקי הון שמסיימים את השנה בשיאים היסטוריים. מומחי ההשקעות של אלטשולר שחם התכנסו לשיחה על אירועי השנה החולפת והצפי ל-2026 -
נדל''ן או שוק ההון? מדריך השוואתי למשקיע במציאות משתנה
מציאות ביטחונית מורכבת, תנודתיות בשווקים וריבית בתהליך ירידה, אך עדיין גבוהה יחסית. כל אלה מחזירים לקדמת הבמה את הדילמה בין שני אפיקי השקעה מרכזיים: האם כדאי להשקיע בנדל"ן או בשוק ההון בשנת 2026? לשאלה זו יש לענות תוך בחינה מחדש של רמת הסיכון, מידת הנזילות ואופן השקעה -
השקעה פאסיבית או אקטיבית: מדריך לבחירת אסטרטגיית השקעה ב-2025
עולם ההשקעות נע כבר שנים בין ניהול אקטיבי וניהול פאסיבי. מה הם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהגישות והאם יש גישה אחת עדיפה? התשובה אינה חד משמעית, אבל יש תקופות שונות שבהן יש יתרון לכל אחת מהגישות -
חג הפסח מתקרב: אלה הקושיות החשובות לעתיד הפיננסי שלכם
לצד הסדר והניקיון שאנחנו נוהגים לערוך בפסח, תקופה זו היא זמן מצוין לערוך גם סדר פיננסי ולשאול שאלות חשובות על מוצרי החיסכון וההשקעה שלנו. איך מנצלים את הפוטנציאל של קרן ההשתלמות? איזה יתרון מס יש לקופת גמל להשקעה ואיך בוחרים פלטפורמה למסחר עצמאי?
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: הסקירה מהווה הערכה מקצועית בלבד. לחברה ו/או לחברות הקשורות אליה עשוי להיות עניין אישי בנושא והיא/הן עשויות להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך המצוינים במידע באתר. אין לראות באמור כהמלצה ו/או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכי הלקוח, או הזמנה לייעוץ כאמור ו/או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים. הסקירה מתבססת על מידע פומבי וגלוי , וכן על הערכות ואומדנים שעשויים להיות חסרים ו/או בלתי מדוייקים או בלתי מעודכנים. הסקירה אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הצופה. הדעות המובאות בסקירה נכונות ליום הסקירה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה כלשהי. אין להעתיק, להפיץ, לשדר או לפרסם ברבים את הסקירה ללא אישור מראש. האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.