חלוקת דיבידנד - מתי זאת עשויה להיות שגיאה?

1. מה זה דיבידנד?
לחברות ציבוריות יש שתי דרכים מרכזיות להגדיל את ערך ההשקעה של מחזיקי המניות שלהן - חלוקת דיבידנד ורכישה עצמית של מניות החברה, בייבאק (buyback) בשפה המקצועית.

בחלוקת דיבידנד, החברה למעשה משתפת את המשקיעים ברווח העודף שלה על ידי חלוקת כסף מזומן ישירות לחשבון ההשקעות שלהם. לרוב החברות יש מדיניות חלוקת דיבידנד מוצהרת של שיעור קבוע מתוך הרווח העודף, כך שחלוקת הדיבידנד היא תקופתית, בדומה לתשלום הקופון התקופתי של אגרות חוב. רכישה חוזרת של מניות הוא תהליך בו רוכשת חברה את המניות של עצמה, על פי תוכנית מסוימת, וכך מקטינה את היקף המניות הנסחרות בשוק.

2. תשואות דיבידנד: איך זה נראה?
ב-2018 חילקו החברות בארה"ב דיבידנד שנתי בהיקף אדיר של 456.3 מיליארד דולר, עלייה של 9% בהשוואה ל-2017. שיא חדש נקבע באותה שנה גם בהיקף הרכישות העצמיות - החברות רכשו מניות של עצמן בסכום שיא של 800 מיליארד דולר. מדובר בסכום אדיר, שהיה גבוה אפילו מההוצאה של החברות על שדרוג המשרדים והציוד שלהן.

לפי ההערכות של גולדמן זאקס, החברות בארצות הברית עשויות לשבור את השיא הזה, ולבצע רכישות עצמיות בהיקף של כטריליון דולר בשנה הקרובה. למרות שעל הנייר חלוקת דיבידנד ורכישה עצמית עשוית להיתפס כטובות למשקיעים בטווח הקצר, לעיתים זה עלול דווקא לגרום נזק לחברה בהמשך הדרך.

3. היתרונות של חלוקת דיבינדים ורכישה עצמית

היתרון הגדול של קבלת דיבידנד הוא כמובן בכך שאתם מקבלים מידי תקופה תשלום כספי בגין ההחזקה שלכם במניות החברה. עבור משקיעים המעוניינים בקבלת תזרים תקופתי מההשקעה מדובר ביתרון חשוב. מנגד, אחד החסרונות של חלוקת דיבידנד הוא שהמשקיע נדרש לשלם מס של 25% על התשלום שקיבל, זאת בניגוד לרכישה עצמית בה המשקיע אינו משלם מס כלל.

לרכישה חוזרת יש יתרון נוסף בכך שהיא מקטינה את מספר המניות הנסחרות, ולכן מגדילה את הרווח הנקי למניה. התוצאה היא שהמניה נסחרת במכפיל רווח אפקטיבי נמוך יותר, מה שעשוי לרמז על תמחור חסר. בנוסף, הרכישה העצמית משדרת לרוב למשקיעים את המסר שהנהלת החברה סבורה שמניותיה נסחרות בזול והן השקעה אטרקטיבית כעת, אחרת הם היו משקיעים את כספם במקום אחר.

4. נשמע מושלם, אבל מה החיסרון בדיבידנד?

שתי ההנחות הסמויות כאן הן שהנהלת החברה אכן פועלת בתום לב בעניין, ובנוסף שהחברה תייצר בשנה הבאה רווח נקי זהה לזה של השנה הקודמת, אולם זה לא תמיד מה שקורה בפועל. לעיתים, חברות בוחרות לבצע רכישה חוזרת למרות שהמצב הפיננסי אינו מאפשר את זה, רק במטרה לרצות את השאיפה של המשקיעים לראות גידול בשורה התחתונה של הרווח הנקי למניה. קחו למשל את ג'נרל אלקטריק, שביצעה רכישות עצמיות של מניותיה בהיקף מופרז של 24 מיליארד דולר ב-2016 ו-2017 למרות ההתדרדרות ברווחיות הפעילויות שלה. היום, כשהיא זקוקה לכסף הזה כדי להיחלץ מרמת החוב הגבוהה מידי שיש לה, הוא כבר לא קיים.

אפל ומספר חברות נוספות, אפילו הגדילו לעשות והנפיקו אג"ח כדי להשתמש בכסף לביצוע רכישה עצמית וחלוקת דיבידנד למשקיעים. כל עוד הפעילות העסקית של החברה תפרח ייתכן שיהיה בסדר, אבל אם משהו ישתבש בדרך אז החברה צפויה להיות בבעיה, ולכן זה מהלך שבדרך כלל טומן בחובו סיכון לא מבוטל. 

השורה התחתונה היא פשוטה: רק כאשר החברה נמצאת במצב פיננסי יציב ואין לה אפשרויות השקעה עסקיות אטרקטיביות בעתיד הנראה לעין, יש היגיון לחלק דיבידנד. כדי להצדיק רכישה עצמית צריך בנוסף לתנאים האלו, שמניות החברה גם יסחרו בתמחור אטרקטיבי. אחרת, לרוב עדיף שהחברה תוותר על חלוקת הדיבידנד או הרכישה החוזרת ותשאיר את הכסף בקופה. זה עשוי לאכזב את המשקיעים בטווח הקצר, אבל ייתכן שלאורך זמן זה יסייע לחברה להמשיך להצליח ללא לקיחת סיכונים פיננסים מיותרים.