משרד האוצר אישר הורדה של מס החברות בשני אחוזים נוספים בשנתיים הקרובות יחד עם הורדה חדה במס של חברות ההייטק. מהם פרטי הרפורמה והאם היא באמת תמשוך חברות בינלאומיות לעבור לפעול מישראל?
מה מתוכנן במסגרת רפורמת מס החברות של משרד האוצר?
הרפורמה יצאה לדרך בתחילת השנה עם הורדת מס החברות באחוז וחצי לעשרים וחמישה אחוזים. בשנתיים הקרובות מתוכננות שתי הורדות נוספות: אחוז אחד ב- 2017 ואחוז נוסף ב-2018, כך שמס החברות צפוי לרדת לשיעור של עשרים ושלושה אחוזים. זה השיעור הנמוך ביותר שנרשם בישראל מאז ומעולם. בנוסף, מתוכננת גם הפחתה דרמטית של המס לחברות הייטק גדולות ובינוניות שרשמו את הקניין הרוחני בארץ. לפי התוכנית, חברות הייטק שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מעשרה מיליארד שקל ישלמו מס חברות של שישה אחוזים בלבד ומס של ארבעה אחוזים על חלוקת דיבידנדים. החברות שהכנסותיהן נמוכות יותר ייהנו גם הן מהטבה, וישלמו מס חברות של שניים עשר אחוזים ומס של ארבעה אחוזים על הדיבידנדים.
עד כמה מהלך זה צפוי לתרום לכלכלה המקומית?
ההיסטוריה מוכיחה שלשיעור המס השפעה ישירה על הצמיחה במשק. זה ברור מדוע, שהרי ככל שנטל המס על השכירים והעצמאים קטן יותר, יישאר להם יותר כסף פנוי לצריכה. אצל החברות זה אותו הדבר - תשלום מס נמוך יותר ישאיר בידיהן רווחים גדולים יותר, שיאפשרו להן להרחיב את הפעילות העסקית. כל הדברים האלו מייצרים צמיחה כלכלית. במיוחד בתקופה בה תחזיות הלמ"ס לצמיחה בישראל נמוכות יחסית - סביב אחד נקודה שבע אחוזים לשנה הקרובה, יש חשיבות רבה למהלכים שיתמכו בצמיחת החברות המקומיות ויעודדו חברות זרות להשקיע בישראל.
האם המהלך ימשוך חברות הייטק בינלאומית לישראל?
ישראל נחשבת מרכז הייטק בקנה מידה עולמי בזכות כוח האדם המקצועי והמיומן שיש כאן, אולם כיום ההייטק מהווה רק כ-שני עשר אחוזים מהתמ"ג. מדובר במנוע צמיחה ראשון במעלה, ולכן חשוב מאוד להגדיל את התרומה שלו לתוצר. הורדת מס החברות בתחום ההייטק מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות בעלות שיעורי מס נמוכים כמו אירלנד וסינגפור, ולכן בהחלט יכולה לעודד חברות הייטק בינלאומיות להעביר את בסיס הפעילות שלהן לישראל. סביר להניח שזה גם יגרום ליותר חברות הייטק ישראליות להשאיר את בסיס האם שלהן בארץ במקום "להגר" לחו"ל משיקולי מס. מעבר לגידול שזה יכול לייצר בהכנסות המדינה ממסים, לדברים האלו יש גם השלכות תעסוקתיות וחברתיות חשובות.
אולי יעניין אותך
-
שנת 2025 תיזכר כאחת השנים החריגות והמטלטלות שידעה הכלכלה. אירועים גיאו־פוליטיים דרמטיים, תנודתיות עולמית, חזרתו של טראמפ לבית הלבן, מלחמה רב־זירתית בישראל, ולמרות הכל - שוקי הון שמסיימים את השנה בשיאים היסטוריים. מומחי ההשקעות של אלטשולר שחם התכנסו לשיחה על אירועי השנה החולפת והצפי ל-2026 -
נדל''ן או שוק ההון? מדריך השוואתי למשקיע במציאות משתנה
מציאות ביטחונית מורכבת, תנודתיות בשווקים וריבית בתהליך ירידה, אך עדיין גבוהה יחסית. כל אלה מחזירים לקדמת הבמה את הדילמה בין שני אפיקי השקעה מרכזיים: האם כדאי להשקיע בנדל"ן או בשוק ההון בשנת 2026? לשאלה זו יש לענות תוך בחינה מחדש של רמת הסיכון, מידת הנזילות ואופן השקעה -
השקעה פאסיבית או אקטיבית: מדריך לבחירת אסטרטגיית השקעה ב-2025
עולם ההשקעות נע כבר שנים בין ניהול אקטיבי וניהול פאסיבי. מה הם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהגישות והאם יש גישה אחת עדיפה? התשובה אינה חד משמעית, אבל יש תקופות שונות שבהן יש יתרון לכל אחת מהגישות -
חג הפסח מתקרב: אלה הקושיות החשובות לעתיד הפיננסי שלכם
לצד הסדר והניקיון שאנחנו נוהגים לערוך בפסח, תקופה זו היא זמן מצוין לערוך גם סדר פיננסי ולשאול שאלות חשובות על מוצרי החיסכון וההשקעה שלנו. איך מנצלים את הפוטנציאל של קרן ההשתלמות? איזה יתרון מס יש לקופת גמל להשקעה ואיך בוחרים פלטפורמה למסחר עצמאי?
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: הסקירה מהווה הערכה מקצועית בלבד. לחברה ו/או לחברות הקשורות אליה עשוי להיות עניין אישי בנושא והיא/הן עשויות להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך המצוינים במידע באתר. אין לראות באמור כהמלצה ו/או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכי הלקוח, או הזמנה לייעוץ כאמור ו/או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים. הסקירה מתבססת על מידע פומבי וגלוי , וכן על הערכות ואומדנים שעשויים להיות חסרים ו/או בלתי מדוייקים או בלתי מעודכנים. הסקירה אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הצופה. הדעות המובאות בסקירה נכונות ליום הסקירה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה כלשהי. אין להעתיק, להפיץ, לשדר או לפרסם ברבים את הסקירה ללא אישור מראש.