סמארט בטא היא גישה חדשה יחסית בעולם ההשקעות, אך ותיקה מאוד בעולם האקדמי. מדובר בעולם של פקטורים כגון מומנטום, תנודתיות נמוכה, או ערך, שנמצאו כמנבאי הצלחה בבחירת המניות או אגרות החוב להשקעה. גישה זו נשענת בין היתר על ניצול הטיות פסיכולוגיות של משקיעים. בשנים האחרונות תופסת גישת הסמארט בטא תאוצה רבה, בעיקר באמצעות מוצרי מדדים אשר סופחים כסף רב ממשקיעים.
מהפכת המדדים של שנות ה- 90, הובילה להתפתחותם של אלפי מדדים בארץ ובעולם, אך רובם מבוססים על עיקרון השווי שוק. המשמעות היא שלא נעשה סינון איכותי בבחירת המניות, כך שמספיק להיות מניה גדולה כדי להיכנס למדד. מדדי הסמארט בטא מתבססים על פרמטרים אחרים לצורך בחירת המניות, כגון תנודתיות נמוכה, מומנטום, ערך, איכות וכדומה. זאת לאחר שמחקרים אקדמיים רבים שנעשו לאורך השנים הוכיחו שקיים מתאם גבוה בין פרמטרים אלו לבין הקטנת הסיכון והגדלת התשואה של ההשקעה. מדדי הסמארט בטא מנסים לייצר למעשה תשואה עודפת על פני המדדים המסורתיים.
במדדי שווי השוק המסורתיים, הגודל הוא הקריטריון לכניסה למדד ובנוסף, מספר קטן יחסית של חברות גדולות תופסות נתח גדול מהמדד. במדד ת"א 125 למשל, שש חברות בלבד מהוות כשליש מהמדד, כך שפיזור ההשקעה הוא פחות אפקטיבי. מחקרים רבים מראים שדווקא מניות של חברות קטנות מניבות תשואות גבוהות יותר לאורך זמן, אולם בגלל שיעורן הנמוך במדדים, השפעתן עליהם היא נמוכה. מדדי הסמארט בטא בוחרים את המניות לפי אותם פקטורים שציינו קודם, ולא לפי גודל. כך שבהחלט ייתכן שמניה גדולה מאוד כמו טבע לא תהיה חלק מהמדד אם היא לא עוברת את הסינון האיכותי של אותם פקטורים. ומנגד, מניה עם שווי שוק קטן יותר יכולה לקבל משקל גבוה יותר, יחסית למשקלה במדדים המסורתיים. לסיכום, מהפכת המדדים החכמים נמצאת בעיצומה. כיום, מוצרי הסמארט בטא הם התחום הצומח ביותר בעולם המדדים, ולפי הערכות תחום זה ימשיך לצמוח בקצב גבוה ולזכות באמון המשקיעים גם השנה.
פרטייך נקלטו במערכת
