אם מישהו היה מתאר בתחילת 2025 את רצף האירועים שצפוי להגיע: חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן עם מדיניות מכסים אגרסיבית, מלחמה רב־זירתית בישראל, מבצע צבאי באיראן וטלטלות גיאו־פוליטיות כמעט יומיומיות, מרבית המשקיעים היו חוזים שנה של ירידות חדות וחוסר יציבות. בפועל, המציאות הפיננסית בחרה מסלול אחר לחלוטין.
מומחי ההשקעות הבכירים של אלטשולר שחם התכנסו לשיחה מעמיקה על השנה החריגה שעברו השווקים בישראל ובעולם, על המגמות, הסיכונים וההזדמנויות שמסתמנים קדימה. שנת 2025 מסתיימת עם שוקי הון חזקים, שיאים היסטוריים בבורסה בתל אביב, ואופטימיות זהירה לקראת 2026, המשקפים את תפיסת העולם לפיה שוק ההון אינו מגיב להווה, אלא מגלם את הציפיות קדימה.
גילעד אלטשולר, מייסד ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם, מסביר כי הפער בין הדרמה בכותרות לבין התנהגות השוק אינו מקרי. “הבורסה אינה משקפת את המצב הנוכחי, אלא הציפייה למה שיקרה בעוד שנה או שנתיים”, הוא אומר. “הניצחונות הצבאיים, היחלשות ציר הרשע והתקווה להתרחבות הסכמי אברהם יצרו תחושה של שינוי אזורי עמוק. השוק מתמחר את העתיד, לא את החרדה של הרגע”.
למה השוק הישראלי כל כך חזק? אלטשולר מתייחס לכך שאחת הסיבות המרכזיות לחוסן השוק המקומי היא עוצמת החיסכון ארוך הטווח. מיליארדי שקלים זורמים מדי חודש לפנסיות, קופות גמל וקרנות השתלמות: כסף מוסדי שממשיך לדחוף את השוק מעלה. כאשר השוק קטן יחסית והחיסכון גדול, התוצאה היא לחץ קנייה מתמשך. “כשיש הרבה כסף שמחפש השקעות, והיצע מוגבל, התוצאה כמעט מתבקשת", מסביר אלטשולר.
עם זאת, אלטשולר לא נותן לאופטימיות לטשטש את עקרונות ניהול הסיכונים. אלטשולר מדגיש כי האופוריה כבר מתומחרת ברובה ולכן נדרשת זהירות. אלטשולר מדגיש שהחשיפה לחו"ל היא קריטית: "המציאות הגיאו־פוליטית באזורנו הוכיחה שוב ושוב עד כמה קשה לצפות אירועים מראש. מהאביב הערבי ועד 7 באוקטובר, ההיסטוריה מלמדת שתרחישי קיצון מגיעים בהפתעה. לכן, לדבריו, ריכוז השקעות במיקום גיאוגרפי אחד, גם אם זה ישראל, הוא סיכון מיותר".
מעבר לכך, ישנם סקטורים מובילים, ובראשם הטכנולוגיה, שאינם מיוצגים בצורה מספקת בשוק המקומי. סקטורים אלו מהווים מנוע צמיחה מרכזי בעולם, בעיקר בארה״ב. "אנחנו לא נביאים. ההיסטוריה מלאה באירועים שלא חזינו. פיזור גיאוגרפי הוא לא רק הגנה, הוא דרך להשתתף בצמיחה העולמית, במיוחד בסקטורים כמו טכנולוגיה שאין להם ייצוג מספק בבורסה המקומית".
לשאלה האם אנחנו בשיא שממנו אפשר רק לרדת, הוא עונה בנחרצות: "שיאים נועדו להישבר. הכלכלה העולמית צומחת, הטכנולוגיה דוהרת. הטעות הכי גדולה של משקיע היא לנסות לתזמן את השוק או לברוח כשיש תנודתיות. התפקיד של מנהלי ההשקעות הוא לבצע את ההתאמות בתוך התיק: מניות, אג״ח, מח״מ, מט״ח, הגנות - מבלי לערב את הלקוחות בשינויים תכופים שעלולים להזיק. בשורה התחתונה, המפתח הוא להיצמד לאסטרטגיה".
יותם עירוני, מנהל מערך מניות חו"ל, סבור שהיום השווקים כבר יודעים איך להתמודד כהונה נוספת של טראמפ. "השוק כבר למד את טראמפ" הוא אומר, "הנשיא אוהב דה-רגולציה והורדת מיסים. ראינו את זה בסקטור הפארמה - למרות החששות מרפורמות במחירים, השוק מבין שהממשל הזה מעדיף שוק חופשי. זה מייצר סביבה נוחה לחברות הענק האמריקאיות".
שמעון אוליאל, מנהל מחלקת השקעות ישראל, נשאל על הזינוק האדיר (כ-50%) של הבורסה המקומית. אוליאל מציין כי המשקיעים הזרים חזרו לבחון את ישראל כחלק ממפת ההשקעות הגלובלית, ועם זאת, הוא מזהיר מפני עיוורון למחיר. "סקטורים כמו התעשיות הביטחוניות נהנו מצמיחה אדירה, אבל כיום התמחור שלהם כבר 'מתוח'. חברה ישראלית שנסחרת במכפיל גבוה יותר מענקיות עולמיות דורשת מאיתנו להיות הרבה יותר סלקטיביים".
סער וינטראוב, מנהל תחום האג"ח (ה-fixed income), מצביע על שוק החוב כהזדמנות מעניינת. “הארכת המח”מ שביצענו השנה הוכיחה את עצמה”, הוא מסביר. “ככל שפרמיית הסיכון של ישראל יורדת, נפתחים פתחי רווח. אם האינפלציה תמשיך להתמתן, ייתכן שבנק ישראל יוריד ריבית בצורה חדה מהצפוי, וזה תרחיש חיובי מאוד לאג”ח”.
בנוסף המומחים משתפים לאילו כיוונים הם מסתכלים כעת על בסיס המגמות אותן הם מזהים בשווקים. לדברי יותם עירוני, סקטור הפארמה ממשיך לבלוט בזכות מאפיינים מבניים כמו הזדקנות האוכלוסייה ובסיס קניין רוחני רחב, ופחות רגישות למחזוריות הכלכלית. בנוסף, באלטשולר שחם עוקבים אחר ההתפתחויות בתחומי הנדל״ן העולמי והצריכה, על רקע סביבת ריבית שעשויה להיות תומכת יותר.
בשורה התחתונה, שנת 2026 נפתחת עם הרבה תקווה, אך גם עם הבנה שהעולם נותר מקום תנודתי. המפתח, כפי שסיכמו כל המשתתפים, הוא לא להיכנע לרגש של הרגע. בין אם זה הבאז סביב הבינה המלאכותית ובין אם זו האופוריה בתל אביב: ניהול השקעות מקצועי מבוסס על סבלנות, פיזור עמוק ובחירה קפדנית של נכסים איכותיים.
שוק ההון אינו מגיב למציאות הנוכחית אלא לציפיות קדימה. כפי שמסביר גילעד אלטשולר, הבורסות מתמחרות את העתיד, שינויים אזוריים, היחלשות איומים, צמיחה כלכלית וטכנולוגית, ולא את החרדה של הרגע. לכן, גם על רקע כותרות קשות, השווקים בחרו להסתכל שנה־שנתיים קדימה.
אחד הגורמים המרכזיים הוא עוצמת החיסכון ארוך הטווח. מיליארדי שקלים מוזרמים מדי חודש לפנסיות, קופות גמל וקרנות השתלמות, ויוצרים לחץ קנייה מתמשך בשוק קטן יחסית. כאשר יש הרבה כסף שמחפש השקעות והיצע מוגבל של נכסים, השוק נוטה לעלות.
למרות האופטימיות, מנהלי ההשקעות מדגישים זהירות. חלק גדול מהאופוריה כבר מגולם במחירים, ובסקטורים מסוימים, כמו התעשיות הביטחוניות, התמחור אף “מתוח”. הפתרון אינו יציאה מהשוק, אלא ניהול סיכונים נכון: פיזור גיאוגרפי, התאמות בתוך התיק והיצמדות לאסטרטגיית השקעה ארוכת טווח.
ההיערכות מתמקדת בשילוב בין אופטימיות זהירה לניהול סיכונים קפדני. מנהלי ההשקעות מדגישים פיזור רחב בין אזורים גיאוגרפיים ואפיקים שונים, בחינה שוטפת של תמחורים, והתאמות בתוך תיקי ההשקעות – מבלי לנסות לתזמן את השוק. הגישה היא להישאר עקביים לאסטרטגיה ארוכת הטווח, גם בתקופות של תנודתיות.
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: המידע לעיל נכון למועד פרסומו ביום 2/2/2026 ומוגש כמידע כללי בלבד. אין האמור מהווה ייעוץ משפטי, המלצה ו/או חוות דעת, ואין בו כדי להוות תחליף להוראות החוק ו/או התקנון ו/או תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאמים לצרכי הלקוח ולמאפיינים ולצרכים האישיים של כל אדם, או התחייבות של החברה להשגת תשואות. בכפוף להוראות ההסדר התחיקתי, תקנוני קרנות הפנסיה ונהלי החברה המנהלת, כפי שיהיו מעת לעת. השימוש במידע הוא על אחריותו הבלעדית של המשתמש. בכפוף להוראות תקנון קרן הפנסיה ונהלי החברה המנהלת.
