האם ריבית בנק ישראל צפויה לעלות?

אלטשולר שחם
|
19 אוגוסט, 2018
גילוי נאות


גם בבנק ישראל ראו שהאינפלציה בארץ נכנסה מחדש לטווח היעד הממשלתי, בין 1% ל-3%. האם זה אומר שהריבית במשק צפויה לשנות כיוון לעליות כבר בעתיד הקרוב? ואיך זה עשוי להשפיע על הכלכלה ושוק ההון המקומיים?

היסטוריה נרשמה לאחרונה, לאחר שחברת דירוג האשראי S&P הודיעה על העלאת דירוג האשראי של ישראל מרמה של A פלוס לרמה של AA מינוס, הדירוג הגבוה ביותר לו זכתה ישראל מעולם. העלאת הדירוג הזו היא הישג אדיר עבור הכלכלה המקומית, ומהווה הבעת אמון בהמשך הצלחת המדיניות הכלכלית של ישראל. שתי חברות הדירוג הגדולות האחרות עדיין מדרגות את ישראל ברמה של A פלוס, אבל סוכנות מודי'ס כבר הכריזה כי גם מבחינתה העלאת דירוג נראית באופק.

העלאות הדירוג האלו אינן מפתיעות לאור התנאים הכלכליים המצוינים בארץ, ובראשם הצמיחה העקבית בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), הקטנת יחס החוב-תוצר של ישראל והשמירה על גירעון תקציבי נמוך יחסית. התמ"ג עלה ב-2017 ב-3.4%, קצב גידול גבוה בהשוואה לקצב הגידול הממוצע במדינות ה-OECD, שעמד על 2.4%. הצמיחה אף התחזקה ברבעון הראשון של השנה, כאשר התמ"ג זינק ב-4.7% בחישוב שנתי. ישראל גם לא נפלה ל"מלכודת" ריבית אפס, אליה נפלו מדינות רבות בעולם. כידוע, בדרך כלל, כשסביבת הריבית נמוכה, ממשלות נוטות להגדיל את הגירעון התקציבי שלהן, פשוט כי המימון זול. התוצאה היא התרחבות של החוב ביחס לתוצר, וראינו את זה קורה ברבות ממדינות העולם. בישראל, לעומת זאת, יחס החוב לתוצר הצטמק מ-72% ב-2007 ל-60.8% ב-2017, מה שמעיד על מדיניות פיסקאלית אחראית לאורך השנים.

הנתונים החיוביים האלו מתרחשים בתקופה בה שיעור האבטלה בשפל, והתעסוקה ברמה כמעט מלאה מבחינה היסטורית. גם המערכת הפיננסית נראית יציבה והביקושים בשוק הנדל"ן עדיין חזקים. ישראל היא גם אחת מהמדינות המערביות הבודדות בה הילודה עדיין שומרת על רמה גבוהה התומכת בהתרחבות בריאה של האוכלוסייה.

למרות החוזקות הרבות של המשק הישראלי, היעדר תחרותיות מספקת, מיסי ייבוא גבוהים וגורמים נוספים הובילו לרמת יוקר מחייה גבוהה מאוד בעשור האחרון. לא רק מחירי הדיור נסקו לשמים, אלא גם מחירי המוצרים והשירותים הבסיסיים עלו . אולי בגלל המחאה החברתית, ואולי בגלל התחרות הרבה שנוצרה לאור האפשרות לרכוש כמעט הכל מיצרנים בחו"ל דרך האינטרנט, ראינו בשנים האחרונות את המחירים במשק יורדים בצורה משמעותית. התוצאה הייתה דפלציה בין השנים 2014 ל-2016, ואינפלציה נמוכה של 0.4% בלבד ב-2017 (2014 0.2%-, 2015 1.0%-, 2016 0.2%-, 2017 0.4%). גם מחירי הדירות הראו בשנה האחרונה סימנים של שינוי מגמה, או לפחות עצירה של עליות המחירים החדות שראינו לפני כן. סביבת האינפלציה הנמוכה הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שהריבית בישראל נותרה ללא שינוי, ברמה מזערית של 0.1% מאז תחילת 2015.

כצפוי, חוקי הכלכלה עשו את שלהם, והצמיחה המהירה של המשק הובילה לאחרונה לעלייה מחודשת של מדד המחירים לצרכן. לפי נתוני הלמ"ס, ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2017 עד יוני 2018) עלה המדד ב-1.3%. חלק מהעלייה מקורה בעליית מחירי הסחורות מתחום האנרגיה בעולם, אולם התייקרות נרשמה גם במחירי המזון והשירותים השונים. לאחרונה, נראה כי גם מגמת ההתחזקות של השקל מול סל המטבעות שינתה כיוון או לפחות התמתנה, וזה העלה שוב את סוגיית העלאת הריבית במשק.

על פניו, השינוי בפרמטרים האלו בסביבה כלכלית צומחת של המשק המקומי, צריכים להוביל את בנק ישראל לשנות כיוון במדיניות המוניטארית שלו. ואכן, נגידת בנק ישראל הצהירה כי העלאת הריבית הראשונה מתקרבת. עם זאת, הנגידה הדגישה כי אינה מסתפקת בכניסה של האינפלציה לטווח היעד הממשלתי, בין 1% ל-3%. לדבריה, העלאות הריבית לא יחלו לפני שהאינפלציה תתייצב בתוך טווח היעד הממשלתי לתקופה של מספר חודשים לפחות, וכנראה רק לאחר שהאינפלציה תטפס לכיוון מרכז היעד (כ-2%).

יש קושי לנחש מתי זה יקרה, אבל לפי התחזית של הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, הריבית עשויה לעלות עוד השנה ברבע אחוז. ב-2019 מעריכים חברי הוועדה כי קצב האינפלציה יואץ ויחייב העלאות נוספות, שיביאו את הריבית בסוף שנה הבאה לרמה שבין 0.5% ל- 0.75%. לפי מה שאנו רואים בשוק האג"ח, המשקיעים עדיין לא כל כך משוכנעים שנראה העלאת ריבית ב-2018 אלא רק בשנה הבאה. להערכתנו, זו תחזית שמרנית מידי. אנו מעריכים כי תתרחש התחזקות מהירה יותר של האינפלציה כבר בעתיד הקרוב, ולכן יש סיכוי שנראה קצב העלאות ריבית מהיר קצת יותר מהתחזיות של בנק ישראל ומזה שמעריכים רוב המשקיעים כרגע.

להערכתנו, הריבית לא תעלה לרמות גבוהות כפי שראינו בעבר הרחוק, אבל צפויה להיות לזה השפעה ישירה על מגוון תחומים כלכליים במשק הישראלי. העלאת הריבית עשויה לייקר את המשכנתאות החדשות, וכך להוביל להאטה בשוק הדיור ואולי לירידת המחירים לה מייחלים תושבים רבים. העלייה בריבית גם עשויה לגרור עלייה בהוצאות המימון של החברות, ולכן תקשה ככל הנראה על חלקן למחזר את החובות שלקחו בשנים האחרונות.

בשוק ההון, העלאות הריבית צפויות להגדיל  את האטרקטיביות של שוק האג"ח והחיסכון ארוך הטווח, אבל צריך להיערך לכך בהתאם. באופן כללי, עליית ריבית עשויה לפגוע באג"ח הקצרות, שהתשואות שלהן יעלו ויסבו הפסדים למי שתהיה לו חשיפה גבוהה מידי אליהן. לעומתן, האג"ח הארוכות כבר מגלמות בצורה די מלאה את הריבית העתידית הצפויה, כך שלדעתנו הן נכס פיננסי מיטבי להשקיע בו בעת הנוכחית.

תודה שנרשמת לניוזלטר של אלטשולר שחם

פרטייך נקלטו במערכת

הערות משפטיות: *אין בתשואות ובדירוגי העבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד ** הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. *** המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. **** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. *****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ****** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה. ******* האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.

אפשר לעזור?