הלוואות בין אנשים או הבנקים - מי ינצח

פעם, כשרצינו הלוואה יכולנו לקבל אותה רק בבנק, אבל בעשור האחרון התמונה השתנתה לגמרי וצצו חלופות למערכת הבנקאית המסורתית. תחילה צמח שוק ההלוואות החוץ בנקאיות - חברות שאינן בנקים אבל מורשות לתת הלוואות. כנראה שבגלל הפיקוח הנמוך על התחום והרגולציה החסרה, אותן חברות עדיין נתפשות על ידי חלק מהאנשים כמעין סניפים של ה"שוק האפור", וזאת למרות שרמת השקיפות שלהן השתפרה והיקף פעילותן גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות.

אלטשולר שחם
|
05 אוקטובר, 2016
גילוי נאות

תפריט משנה

 

אפשרות נוספת, שלצערנו רבים לא מכירים אותה, היא קבלת הלוואה מבתי השקעות על בסיס הכספים שצברתם בקרן ההשתלמות או בקופת הגמל. היתרון כאן הוא לא רק בפשטות של קבלת ההלוואה, אלא בעיקר בכך שההלוואות האלו ניתנות בריבית נמוכה משמעותית מהריבית הבנקאית על הלוואות מקבילות.

 

  • הלוואות בין אנשים: קווים לדמותן

    קפיצת המדרגה הגיעה בשנים האחרונות, שבהן עבר שוק ההלוואות מהפכה והצטרף גם הוא אל העולם החברתי, באמצעות הלוואות חברתיות (Peer-to-peer lending), או מימון על ידי ההמונים. מדובר בהלוואות בהן המלווה אינו גוף פיננסי, אלא פשוט הציבור עצמו.

     

    הרעיון פשוט: רוצה כסף? הירשם לאחת מהפלטפורמות האינטרנטיות הרבות הקיימות בארץ ובעולם, שלם דמי תיווך מסוימים לגוף שמפעיל את המערכת (בממוצע סביב 1% מסך ההלוואה מכל אחד מהצדדים – המלווה והלווה), ותקבל את הכסף משלל מלווים אנונימיים.

     

    מעבר לתרומה החברתית של הרעיון, על פניו מדובר בעסקת win-win עבור שני הצדדים - הלווה יקבל ריבית אטרקטיבית בהשוואה לזו שהיה מקבל במערכת הבנקאית, ואילו המלווים ייהנו מתשואה סבירה על כספם, בטח בהשוואה לתשואות הנוכחיות של חלופות השקעה אג"חיות אחרות. השאלה היא מה הסיכונים כאן?

  • מהם הסיכונים הכרוכים בהלוואות חברתיות בין אנשים?

    הלוואות חברתיות טרם נבחנו במצבי משבר פיננסי - מה יקרה אם הלווה לא יעמוד בתשלומי הריבית והחזר הקרן? בדומה לבנקים, גם חברות התיווך בעולם ההלוואות החברתיות בוחנות את הפרופיל הפיננסי של הלווה כדי לאמוד את יכולת החזר החוב שלו. בחלק מהחברות מועסקים אנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום בתוך המערכת הבנקאית, כך שהם מכירים את הנושא וזה אמור להקטין את הסיכון. לחברות יש גם מחלקות ייעוץ משפטי שנכנסות לתמונה במקרה של חובות שאינם משולמים בזמן, בדומה למה שנהוג במערכת הבנקאית המסורתית. עם זאת, חייבים לזכור כי התחום לא חווה עדיין על בשרו משבר פיננסי, וכשזה יגיע, המצב הכלכלי של הלווים עשוי להתדרדר במהירות ולפגוע ביכולת החזר החוב שלהם, ולכן גם בתשואה של המלווים.

     
    כישלון ניהולי או מימוני של חברת התיווך - סיכון נוסף טמון בצלע השלישית במשולש ההלוואות החברתיות – החברה המתווכת. מספיק להסתכל על אי הסדרים שהיו לאחרונה בחברת ההלוואות החברתית הגדולה בעולם – Lending Club, כדי להבין שהסיכונים האלו קיימים. לא מדובר על סיכון האשראי של אותן חברות, כמו שיש בבנקים, היות והן עוסקת רק בתיווך בין לווים ומלווים ואינן חלק מהאשראי שניתן.

     

    מה שכן, מימון פעילותה של החברה המתווכת אינו עניין זול. חברה שכזו צריכה להעסיק לפחות כמה עשרות אנשים טכניים והנהלה. לפי הפרסומים בעיתונות, חברות ההלוואות החברתיות בארץ חילקו עד עתה כ- 300 מיליון שקל בלבד במספר שנים. כאשר דמי התיווך מתוך הסכום הזה עומדים על שיעור מצומצם של כ-1% מהמלווה ו-1% מהלווה, כך שקשה להיות רווחי. וזה אומר שחלק מהחברות לא ישרדו לאורך זמן.

     

  • אבטחת מידע בפלטפורמות הלוואות חברתיות - 

    סיכון נוסף שצריך לקחת בחשבון כשמלווים כסף דרך פלטפורמות מסוג זה הוא סוגיית אבטחת המידע. הגופים הפיננסים משקיעים משאבים רבים במלחמה באיומי סייבר כגון פריצה למאגר הנתונים של החברה ופגיעה בתפקוד השוטף שלו. סביר להניח שלפחות בשלב זה לחברות המנהלות את פלטפורמות ההלוואות החברתיות אין משאבים מספיקים כדי להתמודד עם האיומים האלו, וגם זה סיכון שאסור להתעלם ממנו.

    למרות הסיכונים, בסופו של דבר תחום הטכנולוגיה הפיננסית (פינטק) בכלל וההלוואות החברתיות בפרט צפוי להמשיך להתפתח במהירות בשנים הקרובות. עדיין, התחום נמצא בחיתולים כך שעוד רחוק היום בו הבנקים יאבדו את ההגמוניה שלהם בתחום השירותים הפיננסים, ובוודאי בשוק ההלוואות.

     

    להערכתנו, ככל שהמערכת הבנקאית המסורתית לא תתאים את עצמה לשינויים שחלים בעולם, הבנקים עלולים להפוך בעתיד הרחוק לפחות רלוונטיים. בארה"ב ראינו בשנים האחרונות בנקים מכובדים שכבר משקיעים סכומי כסף גדולים כדי להישאר בחזית הרעיונית והטכנולוגית. בארץ הדברים זזים לאט יותר במערכת הבנקאית, אבל העלייה בהיקף סגירת הסניפים ופיטורי עובדים מיותרים, והמעבר המואץ לשימוש באמצעים דיגיטליים כבר הגיע גם לגופים הפיננסים הישראלים.

תודה שנרשמת לניוזלטר של אלטשולר שחם

פרטייך נקלטו במערכת

הערות משפטיות: *אין בתשואות ובדירוגי העבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד ** הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. ***המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. **** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. *****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה מחזיקים או עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ****** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה.