קרנות גידור – מה הן ולמי הן מתאימות?

קרן גידור (Hedge Fund) היא קרן השקעות שמטרתה להשיא תשואה גם בתנאי שוק משתנים, על ידי שימוש במגוון אפיקי השקעה ואמצעי גידור פיננסים ומינוף. יש מגוון רחב של אסטרטגיות בהן משתמשות קרנות גידור, כגון פעילות מסחר אקטיבית, מעקב אחר מדדים חכמים, מסחר באמצעות אלגוריתמיים ממוחשבים, ועוד.

קרנות הגידור מאוגדות בדרך כלל במתכונת של שותפות מוגבלת שבה מנהל ההשקעות הוא השותף הכללי והמשקיעים בקרן הם שותפים מוגבלים, שאינם שותפים בניהול ההשקעות.

קרנות הגידור הראשונות הוקמו בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, והתחום הלך וצמח בצורה משמעותית בעיקר בעשור השני של המאה ה-21. כיום, נאמד סכום הכסף המנוהל באלפי קרנות גידור ברחבי העולם בכ-3 טריליון דולר. רוב הקרנות הינן קרנות גידור אמריקניות, אולם גם בישראל פועלות היום כמה מאות קרנות גידור בהיקפים שונים.

השוני במאפייני השקעה בין  קרן גידור לקרן נאמנות?

קיימים מספר הבדלים בהיבט הזה בין קרנות גידור לבין קרנות נאמנות. ראשית, רוב קרנות הנאמנות מאפשרות לרכוש או למכור את יחידותיהן על פי תשקיף לציבור  מידי יום, ללא סכום השקעה מינימאלי, בעוד קרן גידור לא מציעה את יחידותיה לציבור, אלא בעיקר למשקיעים כשירים ומוגבלת הן לעניין מספר הניצעים שאינם משקיעים כשירים והן מבחינת סכום השקעה מינימאלי. רוב קרנות הגידור מתנות את ההשקעה בהן בסכום מינימאלי בסדר גודל של מיליוני שקלים, ומאפשרות למשוך את הכספים רק אחת לתקופה, על מנת למנוע כניסות ויציאות תדירות מידי של המשקיעים בקרן שעלול לפגוע בהשקעות הקרן.

גם באופן ניהול השקעות הקרן יש הבדלים בין קרן גידור לקרן נאמנות. בעוד חלק ניכר מקרנות הנאמנות משקיעות את כספי המשקיעים בעיקר באפיקים מסורתיים, כמו מניות ואגרות חוב, ולכן ביצועיהן מושפעים לרוב מהתנהגות השוק, בחלק מקרנות הגידור שואף מנהל הקרן לייצר תשואה חיובית גם בתנאי שוק יורדים או שוק תנודתי ש"דורך במקום".

כדי לעשות זאת משתמשים חלק ממנהלי קרנות הגידור במגוון כלי השקעה מורכבים יותר, כגון קניה ומכירה של נגזרים (אופציות), ני"ע העוקבים אחר מחירי הסחורות וכן שימוש במכירה בחסר (שורט) המאפשר להרוויח גם כאשר מחירו של נייר ערך יורד. כך מנסה מנהל קרן הגידור לגדר את השקעות הקרן גם במקרה של ירידות בשוק, לצמצם את תנודתיות הקרן ולנסות למקסם את התשואה שלה לאורך זמן^(*).

הבדל נוסף בין מאפייני הקרנות טמון בדמי הניהול שלהן. בעוד שברוב קרנות הנאמנות נגבים רק דמי ניהול המבוססים על שווי נכסי הקרן בשיעור אחיד לכל המשקיעים באותה קרן, בקרנות הגידור רשאי מנהל הקרן לגבות בנוסף לדמי ניהול, גם תשלום המבוסס על הצלחתה של הקרן ("דמי הצלחה"). דמי ניהול טיפוסיים בקרנות גידור נעים לרוב סביב 2% משווי ההשקעה ובנוסף דמי הצלחה טיפוסיים יהיו בגובה של 20% מהתשואה שהשיגה הקרן במהלך השנה. לעיתים, גביית דמי הצלחה מותנית בכך שהקרן עמדה ביעד תשואה שנקבע מראש. קרנות מסוימות גובות דמי ההצלחה רק בגין הרווחים שהניבה הקרן למשקיעים מעל השיא הקודם אליו הגיעה בעבר (High-water mark). דמי הניהול ודמי ההצלחה בקרן גידור יכולים להיות שונים ממשקיע למשקיע, למשל כתלות בגודל ההשקעה.

גם בסוגיית המיסוי יש הבדל בין קרן נאמנות לקרן גידור. לאחרונה הושווה שיעור המס שנדרשים לשלם יחידים המשקיעים בקרן גידור לזה שחל על השקעתם בקרן נאמנות, כלומר, 25% מרווחי ההון שנוצרו. עם זאת, מס רווחי ההון של משקיעי קרנות נאמנות משולם לרוב במועד פדיון ההשקעה, בעוד שבקרנות גידור על המשקיעים לשלם את המס בסיומה של כל שנה קלנדארית, בהתאם לערכה של ההשקעה, גם אם ניירות הערך לא נמכרו בפועל והמשקיע לא משך בפועל את הכספים מהקרן, וכן במועד הפדיון של ההשקעה.

מי הוא משקיע כשיר?

כאמור, השקעה בקרנות גידור מוגבלת ככלל למשקיעים המנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך (להלן: "לקוח מתוחכם"). לקוח מתוחכם יחיד הוא משקיע שמתקיימים לגביו אחד או יותר מהתנאים הבאים^{(^)}:

1. השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו גדול מ- 8,364,177 מיליון ₪.
2. הכנסתו השנתית בכל אחת מהשנתיים האחרונות הייתה גבוהה מ- 1,254,627 מיליון ₪ או שגובה הכנסת התא המשפחתי אליו הוא משתייך הייתה גבוהה מ- 1,881,940 מיליון ש"ח.
3. השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו גבוה מ- 5,227,610 מיליון ₪ וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות הייתה מעל 627,313 ₪ או שגובה ההכנסה של התא המשפחתי אליו הוא משתייך הייתה מעל 940,969 ש"ח.
   
   

למידע נוסף על קרנות הגידור של אלטשולר שחם>>