האם תשואות האג"ח בארץ צפויים לעלות לכיוון התשואות בארה"ב?

תשואות האג"ח הממשלתיות בארץ נמוכות בהרבה בהשוואה לתשואות האג"ח האמריקניות המקבילות

ארה"ב היא המעצמה הגדולה בעולם, אז איך ייתכן שתשואות האג"ח במדינה קטנה כמו ישראל נמוכות יותר מתשואות האג"ח בארה"ב?

התיאוריה אכן אומרת שאג"ח של מדינות חזקות ויציבות צריכות להיסחר בתשואה לפדיון נמוכה יותר מאג"ח של מדינות חלשות יותר. בפועל, אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נסחרות בתשואה של 3.2% לעומת האג"ח המקבילות בישראל, שנסחרות בתשואה של 2.3%. העיוות הזה לא קורה רק בארץ. גם תשואות האג"ח באירופה נמוכות יותר מאשר בארה"ב. למעשה, אפילו אג"ח של מדינות שנמצאות בבעיות כלכליות כמו ספרד או איטליה, נסחרות בתשואה נמוכה מאג"ח אמריקאיות. ההסבר לזה הוא פשוט: בארה"ב הריבית עלתה בצורה משמעותית וצפויה להמשיך לעלות עוד קצת, ותשואות האג"ח עלו בהתאם. לעומת זאת, במקומות אחרים, כולל בישראל, הריבית לא צפויה לעלות הרבה בקרוב, ולכן התשואות ממשיכות להיות נמוכות.

תומר, מדוע בנק ישראל לא מעלה את הריבית כל כך הרבה זמן?

התנאים הכלכליים בישראל כגון צמיחה תקינה, גירעון תקציבי נמוך ואבטלה בשפל, בהחלט תומכים בהעלאת ריבית, במיוחד לאור עליות המחירים החדות שהיו בשוק הדיור. מצד שני, בשנים האחרונות ראינו בארץ דפלציה בגלל יוקר המחיה שנוצר כאן. רק בשנה האחרונה מדד המחירים לצרכן חזר לעלות, אבל הוא עדיין בקצה התחתון של הרף הממשלתי, ולכן סביר שזו הסיבה שהריבית נשארה נמוכה. העלאת ריבית גם אינה בריאה במצב בו השקל ממשיך להתחזק מול הדולר. למעשה, פרט לפד האמריקאי, שכבר החל בהעלאות הריבית, בשאר העולם המערבי הריביות עדיין נמוכות, כך שבנק ישראל בחברה טובה יחד עם בנקים מרכזיים רבים נוספים שהשאירו את הריבית קרוב לאפס.

האם פער הריביות בין ארה"ב לישראל צפוי להיסגר בעתיד הנראה לעין?

הריבית בארה"ב היא כבר מעל 2% וצפויה להמשיך לעלות בשנה הקרובה, בעוד הריבית בישראל נשארה על 0.1% כבר 3.5 שנים. זאת לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שיש פער ריביות בין המדינות, אבל הפעם הוא באמת חריג. גם בבנק ישראל מוטרדים מזה, ולראיה בפגישה האחרונה של הוועדה המוניטארית של הבנק, תמכו שניים מתוך ששת החברים בהעלאת ריבית. להערכתנו, האינפלציה בארץ לא תתגבר בצורה משמעותית בשנה הקרובה, ולכן סביר להניח  שנראה קצב העלאות ריבית איטי בארץ. זה יצמצם את פער הריביות בין ישראל לארה"ב, אבל הוא עדיין צפוי להישאר רחב יחסית בדומה לפער הנוכחי.