האינפלציה בארץ נכנסה לטווח היעד הממשלתי. האם זה אומר שהריבית תתחיל לעלות בקרוב?
בארה"ב הריבית במגמת עלייה כבר מספר שנים. מתי להערכתכם נתחיל לראות העלאות ריבית גם בישראל?
בבנק ישראל חושבים על הסוגיה הזו כבר הרבה זמן. מצד אחד, הצמיחה בישראל דיי יציבה, שוק הדיור חזק והאבטלה בשפל. אבל מנגד, בניגוד לארה"ב, אצלנו הייתה בשנים האחרונות, דווקא ירידת מחירים. בבנק ישראל הצהירו שוב ושוב שהריבית לא תעלה עד שהאינפלציה "תתבסס" בטווח היעד הממשלתי - בין אחוז לשלושה אחוזים, ולכן היא לא עלתה במשך תקופה ארוכה. בשנה האחרונה ראינו שינוי כיוון והמחירים במשק התחילו לעלות. בשניים עשר החודשים האחרונים האינפלציה כבר עומדת על 1.3%, כלומר בתוך טווח היעד הממשלתי. ייתכן שזה מרמז שבעתיד אנו צפויים להתחיל לראות העלאת ריבית, שתעלה את הריבית לרמה גבוהה יותר.
אילו אג"ח ממשלתיות מתאימות לתרחיש שבו הריבית תתחיל לעלות?
להערכתנו, בנק ישראל יעלה את הריבית בקצב מהיר יותר מכפי שהשוק מצפה. סביר שהריבית לא תעלה לרמות גבוהות של 3%-4% כמו שראינו בעבר, אבל היא תתחיל לעלות כבר בקרוב.
עקום התשואות הממשלתי הנוכחי עדיין תלול מאוד, כלומר יש פער גדול בין תשואות האג"ח הארוכות לקצרות. ככל שיתחזקו העלאות הריבית, העקום יתיישר בעיקר על ידי עליית התשואות באג"ח הקצרות, כך שחשיפה אליהן עשויה לגרום להפסד. רוב האג"ח הארוכות כבר מגלמות את הריבית הצפויה בעתיד הרחוק, ולכן ייתכן שהשקעה שם תניב תשואה סבירה עם הגנה מסוימת מהפסדים. לכן, ההעדפה שלנו היא להשקיע בעיקר באג"ח ממשלתיות במח"מ ארוך יותר.
ומה לגבי האפיק הקונצרני - בעבר המלצתם להגביל את החשיפה אליו. האם לדעתכם הגיע הזמן להגדיל חזרה את החשיפה?
אחרי גל הסדרי החוב שראינו אצל חברות האחזקה הגדולות במשק, רבים ניצלו בשנים האחרונות את הריבית הנמוכה כדי לקבל מימון זול ולמחזר חובות קיימים. זה עזר לחלקן לשפר את היציבות הפיננסית בצורה משמעותית. נראה שכיום לא צפוי סיכון מיוחד בשוק החוב המקומי. להערכתנו לא מומלץ להקצות יותר מידי נכסים לאפיק הקונצרני, מאחר ופרמיית הסיכון נמוכה מידי. נשקול להגדיל את החשיפה כשמרווחי הסיכון יפתחו לרמה גבוהה יותר, שתגלם בצורה נכונה את כלל הסיכונים שיש בהשקעה בחוב.
אולי יעניין אותך
-
סכום כסף שמגיע באמצע החיים ממקור לא צפוי עשוי להביא אמנם להקלה כלכלית ולהזדמנויות חדשות, אך במקביל מציף גם לא מעט דילמות ואתגרים. איך גורמים לכסף להיות מנוהל בצורה שמתאימה לכם, למטרות שלכם ולרמת הסיכון שנכונה עבורכם? -
מאחורי הקלעים של מהפכת ה־AI: התעשייה שמניעה את העולם הדיגיטלי
בזמן שרוב תשומת הלב מופנית לחברות ה־AI עצמן, מאחורי הקלעים ישנה תעשייה שלמה שעומדת בבסיס העולם הדיגיטלי. שרתים, שבבים, חשמל, קירור ותקשורת הפכו לתשתית שעליה נשענים שירותי הענן, הבינה המלאכותית והדאטה של השנים הקרובות -
לא מאבדים כיוון: ניהול חסכונות בתקופות מורכבות
המלחמה המתנהלת בין ישראל, ארה"ב ואיראן מציבה את העולם בתקופה של חוסר ודאות בגזרה הגיאופוליטית. מעבר להשלכות הברורות, לאירועים אלה יש השפעה ישירה גם על הכלכלה העולמית ועל שוקי ההון, אשר מגיבים במהירות, ולעיתים בעוצמה, לכל שינוי במצב -
''שיאים נועדו להישבר'': מפת הדרכים הפיננסית של ישראל ל-2026
שנת 2025 תיזכר כאחת השנים החריגות והמטלטלות שידעה הכלכלה. אירועים גיאו־פוליטיים דרמטיים, תנודתיות עולמית, חזרתו של טראמפ לבית הלבן, מלחמה רב־זירתית בישראל, ולמרות הכל - שוקי הון שמסיימים את השנה בשיאים היסטוריים. מומחי ההשקעות של אלטשולר שחם התכנסו לשיחה על אירועי השנה החולפת והצפי ל-2026
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: הסקירה מהווה הערכה מקצועית בלבד. לחברה ו/או לחברות הקשורות אליה עשוי להיות עניין אישי בנושא והיא/הן עשויות להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך המצוינים במידע באתר. אין לראות באמור כהמלצה ו/או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכי הלקוח, או הזמנה לייעוץ כאמור ו/או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים. הסקירה מתבססת על מידע פומבי וגלוי , וכן על הערכות ואומדנים שעשויים להיות חסרים ו/או בלתי מדוייקים או בלתי מעודכנים. הסקירה אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הצופה. הדעות המובאות בסקירה נכונות ליום הסקירה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה כלשהי. אין להעתיק, להפיץ, לשדר או לפרסם ברבים את הסקירה ללא אישור מראש. האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.