האם יש עתיד למניות הגז המקומיות?

עד כמה פוגעת תגלית הגז במצרים בחברות המקומיות?

בעוד בכנסת "מתקוטטים" החברים כבר תקופה ארוכה סביב מתווה הגז, הודיעה חברת ENI האיטלקית על גילוי מאגר הגז הגדול ביותר בים התיכון ואחד מהגדולים בעולם. לפי ההערכות, תכולת המאגר גדולה ב- 50 אחוזים מזו של מאגר לוויתן ופי 3 מזו של תמר. המשמעות היא שההגמוניה של חברות הגז הישראליות באגן הים התיכון עלולה להסתיים. אם להאמין לדבריו של דובר משרד האנרגיה המצרי, בתוך חמש שנים תפסיק מצרים לייבא גז. זה לא אומר שהחברות המקומיות בענף לא ירוויחו כסף, אבל החלטה על פיתוחו של המאגר המצרי עלולה להוביל לביטול של חוזי הייצוא מלוויתן. ללא לקוח עוגן מרכזי, החברות המעורבות בפרויקט יתקשו להתחיל בפיתוח המאגר.

חברות יכולות לפרוח גם לאחר תגלית הגז במצרים?

לדעתנו, התשובה לכך חיובית. אמנם, בקידוח שבוצע במאגר "זוהר" המצרי התגלתה שכבת גז של כ- 600 מטרים - המון גז, אבל האיטלקים עדיין צריכים לבצע מספר קידוחים נוספים לאימות הממצאים. לא רק שזה ייקח שנה וחצי, התוצאות עשויות ללמד על פחות גז בפועל. וגם אחר כך, ידרשו עוד מספר שנים נוספות כדי לבצע הפקה מסחרית ולבנות צנרת הולכה למצרים. ככל שהזמן להשלמת הפרויקט יתארך, זה יכול לשחק לידיים של מפיקות הגז הישראליות. גם במקרה פסימי של הפקת גז לצרכים מקומיים בלבד, עדיין החברות יוכלו ליהנות אם הממשלה תייצר ביקוש לגז על ידי חיבור מפעלי תעשיה רבים, תחבורה כבדה ובתי כל האזרחים. זה ידרוש הקמת צנרת מתאימה, אבל יכול לעשות טוב לחברות הגז המעורבות.

האם לאחר הירידות מניות הגז אטרקטיביות לקניה?

אין ספק שהתגלית המצרית טרפה את הקלפים בתחום והקטינה בצורה משמעותית את כוחן של חברות הגז הישראליות במשא ומתן עם המדינות השכנות. לא מדובר רק בשינוי במחיר הגז בעסקאות עתידיות, אלא גם באורך החוזים. אם המאגר אכן מספיק גדול, בעוד 4-5 שנים, כשיסיימו לפתח אותו ולבנות צנרת הולכה מתאימה, מצרים תוכל לספק את כל צרכי הגז שלה בעצמה. צריך גם לזכור את המאבק הדרמטי סביב אישור מתווה הגז, מה שמרמז שהאופוזיציה למתווה תמשיך לנסות להציב מכשולים רגולטורים על החברות בענף. למרות הסיכונים הקיימים, חברות הגז המחזיקות במאגר תמר צפויות להמשיך להינות מהכנסות נאות ומניות הגז בכלל עשויות להינות מאפסייד מפיתוח לוויתן ומאגרים נוספים בעתיד.