ריח בחירות באוויר – טוב לשוק ההון?

היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון עלו לאחרונה על שרטון בנושא הקמת תאגיד השידור הציבורי. בסופו של דבר נמצאה פשרה בעניין, אולם סביר להניח שהמאבקים בין השניים לא הסתיימו, כך שגברו הסיכויים שהממשלה הנוכחית לא תסיים את הקדנציה שלה במלואה. האפשרות של הליכה לבחירות תופסת את הכלכלה הישראלית במצב מצוין, כאשר הצמיחה חזקה, הגרעון התקציבי תחת שליטה, הכנסות המדינה ממסים בשיא ושוק התעסוקה בשיא. האם הליכה לבחירות תצליח לקלקל את החגיגה הכלכלית הזו או שאולי היא דווקא עשויה להיטיב עם כולנו?

אחד הנושאים הבוערים של מערכת הבחירות הקודמת, שיעמדו שוב על הפרק בבחירות החדשות, היא סוגיית יוקר המחיה בכלל ומחירי הדירות בפרט. הליכה לבחירות בעתיד הקרוב עלולה לעכב את הטלת המס על דירה שלישית. בדומה למה שקרה לאחר הדחייה של רעיון "מע"מ 0" על רכישת דירה ראשונה, שהועלה בזמנו על ידי שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, גם הפעם דחיית המס עלולה להחזיר אל שוק הדיור את המוני המשקיעים והרוכשים שיושבים כרגע על הגדר. גידול מחודש בביקושים עלול להוביל לזינוק נוסף במחירי הדירות, שגם כך ממשיכים לעלות. יריביו הפוליטיים של כחלון, כולל נתניהו, עשויים להיות מרוצים מתוצאה שכזו, שתשדר לכל עם ישראל כי כחלון נכשל בבלימת מחירי הדירות.

הליכה לבחירות גם עשויה לעכב את ביטול ההפרדה המבנית בבזק ולהשפיע על שוק התקשורת. כיום, חברות הבנות של בזק - פלאפון, יס ובזק בינלאומי, מתנהלות כל אחת באופן עצמאי. ביטול ההפרדה המבנית יכול להוביל לחיסכון של מאות מיליוני שקלים לבזק ולאפשר לה להציע לצרכן חבילות שירותים משולבות שכיום אסור לה לשווק. בתמורה לביטול ההפרדה המבנית בזק תתחייב להשקעה של 5 מיליארד שקלים בתשתיות שישמשו גם את חברות התקשורת האחרות. כלומר, המהלך הזה אמור להגדיל את התחרות בין החברות על חבילות הטריפל (טלוויזיה, אינטרנט וטלפון) ולשדר אותן על תשתית חזקה ומהירה יותר. הקדמת הבחירות עלולה לעכב את המהלך הזה, ולכן לפגוע בצרכנים. הליכה לבחירות גם בדרך כלל אינה מתקבלת בחיוב אצל סוכנויות הדירוג, שלא אוהבות חוסר יציבות פוליטית, וזה עלול לפגוע בדירוג האשראי של ישראל.

מנגד, ממשלה חדשה עם הרכב שונה, תוכל אולי לקדם נושאים בוערים שלא קיבלו מענה מספיק בקדנציה הנוכחית. למשל, הפחתה בבירוקרטיה המכבידה שקיימת היום. אם זה אכן יצא לפועל אלו חדשות מצוינות עבור כולנו. בתחום הדיור, המשמעות היא הקלה בקבלת היתרי בניה וקיצור משך ההמתנה לקבלתם. אולי גם שיווק של יותר קרקעות על ידי המדינה, ובמחירים נמוכים יותר. הגדלת ההיצע יכול לגבור על כל גורם אחר שדוחף את המחירים למעלה, כולל עיכוב במס על דירה שלישית שהזכרנו קודם לכן. התוצאה עשויה להיות עצירה של מחירי הדיור, אולי אפילו שינוי כיוון כלפי מטה.

הקלה רגולטורית עשויה להגיע גם אל החברות הפיננסיות. בהנחה שתושלם ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, והרגולטור יקל בצורה משמעותית בדרישות ההון העצמי מחברות כרטיסי האשראי העצמאיות, החברות יוכלו להפוך למתחרות לבנקים בקלות רבה יותר. חלופה לבנקים משמעותה הוזלה של השירותים הבנקאיים ותחרות גדולה יותר בתחום האשראי. ריביות נמוכות יותר על ההלוואות זה משהו שכולנו נהנה ממנו.

כלומר, להקדמת הבחירות יהיו השלכות חיוביות ושליליות כאחד. בסופו של יום, ניסיון העבר מלמד כי הליכה לבחירות עשויה בסך הכול לייצר תנודה כזו או אחרת בשווקים בטווח הקצר. בטווח הארוך יותר, ובמיוחד לאור העובדה שהכלכלה הישראלית מוטת ייצוא, התנהגותה מושפעת בעיקר מההתפתחויות הגלובליות והשפעתן עלינו. צריך גם לזכור כי במקרים רבים הצהרות של מועמדים לתפקידים בכירים בממשלה לפני הבחירות, נשארות בגדר הצהרות לאחר שאבק תעמולת הבחירות מתפוגג, וגם אם הם נותרות על הפרק, לא תמיד קל להוציא אותן אל הפועל. ספרו על זה לדונלד טראמפ, שחווה את זה בשבועות האחרונים על בשרו, למשל בכישלון להחליף את רפורמת הבריאות שלו בתוכנית ה"אובמה-קר" של קודמו. לכן, לדעתנו אין צורך לבצע שינויים כאלו או אחרים במדיניות ההשקעות רק בגלל שהקדמת הבחירות שוב עלתה לכותרות.