רכב חשמלי – תוך כמה זמן כולנו ניסע באחד כזה?

הטכנולוגיה קיימת, הסביבה זועקת ונכונות מצד הממשלות והצרכנים – יש. ועדיין, רק 0.23% מהרכבים שנמכרו בישראל בשנת 2019 היו חשמליים. מדוע בישראל עדיין מתקשים לאמץ את טכנולוגיית הרכבים החשמליים, ומה קורה בעולם?

0.23%. זהו שיעור הרכבים החשמליים שנמכרו בישראל מתוך סך הרכבים החדשים בשנת 2019. במספרים, נמכרו בסך הכל 602 רכבים חשמליים מתוך 254 אלף רכבים חדשים שנמכרו בשנה החולפת. וגם אותם 600 רכבים שנמכרו, מרביתם רכבי יוקרה שנמכרים במחיר של כ-400-500 אלף שקלים, כלומר, לא בדיוק מיועדים לקהל הרחב.

100%. זהו שיעור הרכבים החשמליים שיימכרו בישראל ב-2030 מתוך סך מכירות הרכבים החדשים, כך לפחות לפי יעד משרד האנרגיה כפי שהוצג באוקטובר 2018. אם נשתמש בטרמינולוגיה המוכרת מתחום הרכב, אז כוונת הממשלה היא להאיץ את היקף המכירות והשימוש ברכבים החשמליים מ-0 ל-100 בתוך שנים ספורות, ולמעשה לקרב אותנו מרחק נגיעה מגמילה מלאה ומוחלטת מדלקים מזהמים.

רק רכבים חשמליים על הכביש עד 2025

במדינות מסוימות בעולם השינוי כבר נמצא בעיצומו. נורבגיה למשל, שמה לה ליעד להיות המדינה הראשונה בעולם אשר מפסיקה למכור ולהשתמש ברכבי הבעירה הפנימית שעושים שימוש בדלקים מזהמים, והיא אגב לא רחוקה מיעד זה. בשנת 2019, 42% מהרכבים שנמכרו במדינה היו רכבים חשמליים. מדובר בשיא כל הזמנים. תחזיות שונות מדברות על כך שעד שנת 2025, 100% מהרכבים בכבישי נורבגיה יהיו חשמליים. בגרמניה, בצרפת ובארה"ב ניתן סבסוד, בונוסים והקלה במיסוי בעבור שימוש ברכבים חשמליים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמדובר במספר מדינות מצומצם יחסית וברובן היקף השימוש ברכבים חשמליים עדיין נמוך יחסית.

חלום או מציאות?

הסיבה המרכזית לכך ששיעור החדירה של רכבים חשמליים בישראל, כמו גם במדינות רבות בעולם, הוא אפסי - קשורה בראש ובראשונה למחיר היקר שלהם. מחיר זה הוא תוצאה של עלויות ייצור גבוהות. העלות הגבוהה נובעת בעיקר מהמחיר הגבוה של הסוללה, אשר מוערך בכ-50% ממחיר הרכב. מדובר באחד האתגרים הטכנולוגיים הגדולים ביותר של תעשיית הרכב כיום, כאשר הפחתת מחיר הסוללה לצד הגדלת הקיבולת שלה (מרחק הנסיעה שהיא מאפשרת) עשויים לקדם באופן משמעותי את השימוש ברכב חשמלי. החברות משקיעות מאמצים רבים בעלי היקף כספי נרחב בפיתוח והתאמת הסוללות לשימוש ברכבים אלה. עלויות נוספות נוגעות להשקעת החברות במחקר ופיתוח שכן מדובר בתחום שעדיין נמצא בראשית דרכו, וכן לעובדה שמספר קווי הייצור של הרכבים החשמליים הוא קטן ויעיל פחות מזה של רכבי הבעירה הפנימית. 

לצד המחיר, יש פרמטר חשוב נוסף, והוא תשתיות שיאפשרו את הגדלת היקף השימוש ברכב החשמלי. משרד האנרגיה פועל בשנים האחרונות לעידוד הקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים, אשר ישרתו את הציבור בעיקר במעבר בין ערים, ויהוו רשת ביטחון לאספקת חשמל רציפה בנסיעות ארוכות. טווח הנסיעה הרצופה האפשרי כיום בקרב רכבים חשמליים עומד על כ-200-300 ק"מ. זמן הטעינה ארוך יחסית לתדלוק רגיל, ומאפשר לטעון טעינה מלאה בתוך כשלושים דקות. בעמדות הטעינה המהירות עם הספק נמוך יותר של 150 KW, עומד זמן הטעינה על בין שבע לעשרים דקות ל-100 ק"מ בלבד. בעמדות טעינה איטיות זמן הטעינה מתארך משמעותית ועשוי להגיע למספר שעות.

בשורה התחתונה, למרות החסמים הרבים והעלויות הגבוהות, נראה כי העולם צועד לכיוון השימוש ברכב חשמלי. יצרניות הרכבים הגדולות, מצידן, שוקדות על הצד הטכנולוגי כדי להוזיל את העלות לצרכן, בעוד הממשלות עובדות על פיתוח התשתיות ומתן תמריצים שונים. האם יעד הממשלה יושג עד 2030? קשה לדעת. להערכתנו, המהפכה כבר יצאה לדרך וזהו רק עניין של זמן עד שהרכב החשמלי יהפוך לסטנדרט, גם בישראל.