על רקע הלחימה באוקראינה: חברות התעשייה הביטחונית זוכות לעדנה מחודשת

הלחימה באירופה חידדה את ההבנה בקרב מנהיגי מדינות ברחבי העולם שעליהם להגדיל את תקציבי הביטחון ולהשקיע באמצעי לחימה מסורתיים כגון מערכות טילים ומטוסים. נראה כי הלך הרוח הזה מחזיר את מניות התעשייה הביטחונית לקדמת הבמה, לאחר שנים שבהן קרנן הלך ודעך

"הלחימה באירופה חידדה את ההבנה בקרב מנהיגי מדינות ברחבי העולם שעליהם להגדיל את תקציבי הביטחון ולהשקיע באמצעי לחימה מסורתיים".
אלטשולר שחם
|
10 מאי, 2022

תקציבי הביטחון של מדינות אירופה והיקף ההשקעה במערכות נשק מסורתיות פחתה בהדרגה בעשורים האחרונים. דפוס החשיבה היה שטנקים ומטוסי קרב הם אמצעי לחימה אשר שייכים לעבר, ופחות רלוונטיים לשדה הקרב של המאה ה-21 שבו יכולות הסייבר ומערכות לוחמה אלקטרוניות הם שיכריעו.. בהתאם, תקציבי הביטחון במרבית המדינות הללו הלכו ופחתו במהלך השנים, עד שהפכו לזניחים יחסית כאחוז הוצאה מהתמ"ג. כמו כן, ההתעוררות העולמית סביב נושא ה-ESG, ובכלל זה זכויות אדם, עמידה בסטנדרטים בין לאומיים והומניות – הפכה את הסקטור לפחות אטרקטיבי עבור קבוצות גדולות של משקיעים שבחרו להקטין את היקף ההשקעה בתחום.

 

בכל העולם מגדילים תקציבי ביטחון

 

ואז הגיעה שנת 2022 ואיתה הפלישה הרוסית לתוך אוקראינה שהחזירה את הטנקים, המסוקים ומערכות נשק מסורתיות לקדמת הבמה. אותם אירועים שהובילו ללחימה הממושכת באוקראינה, יצרו שינוי בדפוס החשיבה, יש שיאמרו אפילו להתפכחות מסוימת בכל הנוגע לביטחון והגנה. גרמניה הייתה החלוצה שהודיעה על שינוי במדיניותה, בצורך שלה בצבא ובהוצאה שלה על ביטחון. אם עד כה עמדה ההוצאה על ביטחון בגרמניה על כ-1.3% בלבד מהתמ"ג, קנצלר גרמניה אולף שולץ הודיע על כוונתו להגדיל משמעותית את התקציב, כך שיעמוד על כ-2% מהתמ"ג. שול. גם אמר באותו מעמד ש"אנחנו צריכים להשקיע באופן משמעותי יותר בביטחון המדינה שלנו, במטרה להגן על החופש והדמוקרטיה".

 

גרמניה היא כמובן רק הסנונית הראשונה, כאשר בעקבותיה החליטו מדינות נוספות להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן. כך למשל, בפולין צפויים להגדיל את ההוצאה על ביטחון מ-2% ל-3% מהתמ"ג עד לשנת 2023. גם שוודיה מבקשת להגדיל הוצאה זו בצורה משמעותית מ-1.2% ל-2% מוקדם ככל שניתן. דנמרק, לטביה, אסטוניה, בלגיה, ספרד ועוד מדינות – צפויות גם הן להגדיל את תקציב הביטחון שלהן בשנים הקרובות.

 

גם ארה"ב לא נשארת מאחור, והיא בהחלט עשויה להגדיל בצורה משמעותית (200 מיליארד דולר ליתר דיוק) את ההוצאות שלה בעבור ביטחון, עד לשיעור של כ-4% מהתמ"ג. לשם ההשוואה, במהלך המלחמה הקרה, התקרבה ההוצאה הצבאית בארה"ב עד לשיעור של כ-7% בממוצע מהתמ"ג. סין נמצאת גם היא בתהליך דומה, והיא הודיעה בתחילת מרץ על הגדלת תקציב הביטחון שלה ל-2022 בכ-7.1%.

 

מניות הענף חוזרות לקדמת הבמה

 

מי שנראה כי  נהנות מהעדנה המחודשת ומהרצון של ממשלות להיות ערוכות ומוכנות יותר ללא נודע, הן חברות התעשייה הביטחונית, כולל החברות הישראליות בתחום, חברות שעד לפני זמן לא רב נראה היה שהצורך בהן הולך ופוחת, חוזרות כעת לקדמת הבמה. בעוד שבורסות רבות מסביב לעולם הציגו תנודתיות גבוהה לנוכח ההסלמה באוקראינה ואף הציגו ירידות חדות בימים מסוימים, חברות התעשייה הביטחונית זכו לאחרונה לעניין רב מצד המשקיעים והציגו ביצועים בולטים מתחילת השנה.

 

הרבה מים זרמו בנהר בעשורים האחרונים, ובעיקר בהיבט של ESG, כמו שהזכרנו קודם. יש למשל לא מעט גופים מוסדיים אשר עדכנו לאורך השנים את מדיניות ההשקעות שלהם כך שלא תכלול השקעה בחברות הנוגעות בייצור נשק וכדומה. לכן, נשאלות כעת שאלות רבות, כאשר המרכזית היא כמה זמן יימשך טרנד ההתחמשות המחודשת. ככל שמדובר במגמה שתלווה אותנו לטווח הארוך, ייתכן שגם גופים מוסדיים יבצעו שינויים בהתאם במדיניות ההשקעות שלהם ויחזרו להשקיע בתחומים הללו. תרחיש אפשרי נוסף הוא שעם סיומה של המלחמה באוקראינה, יירגע גם מרוץ ההתחמשות, והעולם יחזור לעסוק בענייני השגרה כמו חינוך, רווחה וחברה. במקרה שכזה גם הצורך בתקציבי הביטחון המוגדלים יפחת. בכל מקרה, בתקופה הנוכחית נראה כי מניות ענף התעשייה הביטחונית נהנות מהמומנטום והשיח החיוביים, בקצב ובעוצמה שלא נראו כבר שנים ארוכות.

אולי יעניין אותך

תודה שנרשמת לניוזלטר של אלטשולר שחם

פרטייך נקלטו במערכת

הערות משפטיות: הסקירה היא מיום 10/05/2022 וכלל האמור בה מתייחס למצב הקיים והידוע נכון למועד זה (ייתכנו שינויים בנתונים ובמידע המפורטים בסקירה בחלוף הזמן). הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה (להלן: "אלטשולר שחם"). הסקירות האמורות, לרבות המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט, צורות ו/או תמונות המתפרסמים במסגרתן, מסופקות כשירות לקוראים, ואין בהן אלא הבעת דעה בלבד. הסקירות האמורות נערכו בהסתמך בין השאר על מידע פומבי גלוי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר שיתבררו כחסרים, כבלתי מדויקים או כבלתי מעודכנים. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים ו/או מכשירים פיננסיים המוזכרים בו, ו/או בכל השקעה אחרת הנזכרת בסקירות, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. אלטשולר שחם לא תהיה אחראית לכל נזק, ישיר או עקיף, שיגרם, אם יגרם, לצד כלשהו, כתוצאה מהסתמכות על סקירות אלה והעושה בסקירות שימוש עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. אלטשולר שחם ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין באיזה מאלה עשויים לעסוק בעצמם ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילות בתחום שוק ההון והפיננסים, וכן עשויים להעניק שירותים הקשורים בכך ובכלל זאת לייעץ, להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בין היתר, בניירות ערך, בנכסים ובמכשירים הפיננסיים ו/או הפנסיוניים המצוינים בסקירות או קשורים אליהם ולהיות בעלי עניין אישי בנושא,. הסקירה אינה מתחשבת בצרכים ובנתונים המיוחדים של כל קורא ולא מהווה בשום פנים ואופן תחליף בין השאר ליעוץ פרטני על ידי אנשי מקצוע ובעלי רישיון מורשים ובכלל זה ייעוץ משפטי ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח ו/או ייעוץ בהקשרי מיסוי ו/או בהיבטים חשבונאיים, פיננסיים, כלכליים ו/או אחרים ואין בו כדי להחליף את הוראות הדין ו/או התקנון הרלוונטי. הסקירות המובאות באתר זה הנן רכושו של עורך הסקירות ואין להעתיקן, לשכפלן, לצטטן, להפיצן או לפרסמן או חלקים מהן ללא רשות מפורשת מראש ובכתב של עורך הסקירות. אין בתשואות ובדירוגי עבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד. אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה.