הבעלות והשימוש בכמויות העצומות של הנתונים האישיים והמידע שאנחנו מייצרים הפכו לתעשייה של מאות מיליארדי דולרים בשנה. החברות משתמשות במידע בין היתר כדי לשלוח לנו שיווק ממוקד, כדי להעריך את היכולת הפיננסית שלנו לשם מתן הלוואות בריבית הנכונה, כדי לחקור את הרגלי הצריכה שלנו, וכן כדי לנטר פעילות פלילית או ביטחונית בעייתית (בזה משתתפים גם גופי הביטחון השונים). איסוף הנתונים הזה אינו דבר חדש, אבל כנראה שרבים מהגולשים הפנימו רק לאחרונה את הערך הכספי הגבוה של הנתונים שלהם ואת העובדה שהאיסוף מתבצע כמעט בכל מקום באינטרנט.
שתי ענקיות האינטרנט גוגל ופייסבוק, שהפכו להיות הקונגלומרטים הגדולים והחזקים ביותר בעולם, מרכזות את מרבית הפעילות השיווקית ברשת, כך שרוב הפרסום הדיגיטלי באינטרנט עובר דרכן. נראה שלשתי החברות האלו אין בעיה לדעת עלינו כל פרט שהן רוצות, שהרי אנחנו מחפשים דרך גוגל, שולחים מיילים בג'ימייל, שומרים תמונות ומסמכים בגוגל דרייב, מחפשים מיקום במפה בגוגל מפות, מעלים פוסטים ותמונות לפיד של פייסבוק, מדברים עם חברים בצ'ט ועוד. המעבר לשימוש נרחב בסמארטפונים אף הגדיל עוד את הגישה של החברות למידע האישי שלנו.
גוגל ופייסבוק מאפשרות לחברות אחרות גישה להררי המידע האישי שלנו כדי למקד את הפרסום של מוצריהן לקהל ספציפי שעשוי להתעניין בהם על סמך המאפיינים האישיים של הלקוח. גוגל ופייסבוק חולשות על מרבית שוק הפרסום, אבל פרט אליהן יש עוד אלפי חברות דטא שאוספות עלינו מידע ומוכרות אותו לחברות השונות. הפרסום הזה מסייע לחברות לשווק לנו מוצרים ושירותים בדרך יעילה וחכמה וכך להגדיל את המכירות בצורה דרמטית.
השאלה היא מה הגבול בו מותר לחברות להשתמש במידע שלנו?
על פי החשד, פייסבוק חרגה מהמותר לה. אחד מהלקוחות שלה, חברת קיימברידג' אנליטיקה, הפיצה בפייסבוק שאלון אישיות לכאורה אקדמי, וכשהמשתמשים השיבו עליו הם התירו לחברה לקבל לא רק את המידע שלהם, אלא גם של כל חבריהם. ככה החברה הגיעה מ-270 אלף משתמשים שענו על השאלון לפרטים של יותר מ-50 מיליון משתמשים. הבעיה היא, שהחברה הזו פעלה בין היתר במסגרת מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית של דונלד טראמפ וניצלה ככל הנראה את המידע שאספה כדי להתאים למשתמשים מודעות פוליטיות מדויקות כדי להשפיע על הבחירה שלהם.
ללא קשר לתוצאת החקירה של פייסבוק בפרשייה הזו, סביר להניח שמעתה החברות יישמרו על רמת פרטיות גבוהה יותר על הנתונים האישיים שמסרנו להן, אבל התמונה הכללית כנראה לא תשתנה - רוב החברות ימשיכו לאגור עלינו נתונים כדי שיוכלו לשווק לנו מוצרים ושירותים בצורה ממוקדת. למעשה, בשנים הקרובות אנחנו נכנסים לעידן ה"אינטרנט של הדברים" (Internet Of Things). המשמעות היא שכל מוצר, לא רק המחשב והסמארטפון, אלא אפילו מכונת הכביסה ומנורת הקריאה שלנו, יהיו מחוברים לאינטרנט.
למהפכה הזו עשויים להיות יתרונות רבים עבורנו הצרכנים. ראשית, שיווק ממוקד הוא יתרון מבחינתנו, היות והחברות מציגות לנו את המוצרים שעשויים להיות שימושיים עבורנו. ככה אין לנו צורך לחפש בים המידע שקיים ברשת. בנוסף, סביר שנקבל מידע על מבצעים למוצרים מעניינים, וכך אולי נחסוך כסף בקנייתם. עם זאת, מובן כי עידן האינטרנט של הדברים יאפשר לחברות עוד דרכים לאסוף עלינו הרבה מידע. התקווה היא שהן ישתמשו בו בדרכים חיוביות וחוקיות כפי שהיה עד היום ברוב המקרים.
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: *אין בתשואות ובדירוגי העבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד ** הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. *** המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. **** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. *****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ****** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה. ******* האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.
