השקעות חברתיות: הכירו את התחום החדש בעולם ההשקעות

בשנים האחרונות מתברר שאפשר גם להרוויח כסף וגם לתרום לחברה – באמצעות השקעות חברתיות, או השקעות אימפקט. כיצד הן הגיעו לעולם ומה האפשרויות שעומדות לרשות המשקיע הישראלי שמתעניין בענף?

"בשנים האחרונות מתברר שאפשר גם להרוויח כסף וגם לתרום לחברה". יד מחזיקה עץ צומח
אלטשולר שחם
|
06 אוגוסט, 2020

תפריט משנה

השקעות חברתיות, או השקעות אימפקט, נועדו להשיג תועלת כפולה. ראשית, כמו בכל השקעה, מבקשות השקעות אלה להניב תשואה כספית. לצד זאת, מטרה חשובה לא פחות של השקעות חברתיות היא לתרום ולהועיל לחברה, לסביבה ולעולם ככלל. כך, ניתן לשלב בין תחום ההשקעות לבין הפילנתרופיה – שעד כה התמצתה בתרומות ללא שאיפה להחזר כספי. להשקעות חברתיות יתרונות רבים – שכן לצד התשואה שהן מניבות למשקיעים, הן מביאות תועלת חברתית רבה, בין אם למגזר מסוים ובין אם לחברה או למדינה כולה.

 

ההיסטוריה של ההשקעות החברתיות

השקעות חברתיות נולדו בשנים הראשונות של המילניום החדש מתוך הבנה שפילנתרופיה ותרומות לא תמיד מצליחות להשיג את יעדיהן, וכי דרושה עליית מדרגה בתחום הפעילות החברתית. במקביל, בתהליך שהתגבר לאחר המשבר הכלכלי של 2008, משקיעים וגם רגולטורים החלו לדרוש מחברות ותאגידים לשאת באחריות חברתית וסביבתית – בתחומים כמו יחס לעובדים וספקים, זיהום סביבה, השפעה על הקהילה, עזרה למגזרים מוחלשים ועוד. לפי הערכות, ב-2018 נוהלו 500 מיליון דולר בהשקעות אימפקט – פי שניים מאשר ב-2017. לפי חברת המדדים MSCI שיש לה מגוון מדדים עם אוריינטציה סביבתית-חברתית, בין 2008 ל-2019, השקעות חברתיות הניבו תשואה גבוהה יותר מהשקעות רגילות.

 

גם במהלך משבר הקורונה הציגו מדדי MSCI ESG, העוקבים אחרי חברות השמות דגש על היבטי סביבה, חברה וממשל, ביצועים טובים יותר.

 

אילו סוגי השקעות אימפקט יש?

מיזמי הלוואות חברתיות

סוגי ההשקעות החברתיות הם רבים ומגוונים. כך למשל קיימים מיזמי הלוואות חברתיות, במסגרתם אנשים המתקשים ללוות כספים מבנקים, או שאינם מעוניינים לשלם את הריבית הגבוהה, לווים כספים מאדם אחר באמצעות גוף מתווך שתפקידו למזער את הסיכון. ואכן בשנים האחרונות ניתן לראות כמות הולכת וגדלה של פרויקטים לתועלת החברה שאינם מבוצעים בידי מדינות, אלא בידי חברות עסקיות. אותן חברות מגייסות הון ממשקיעים – במקרה של הצלחה המדינה מתגמלת אותן – וכך היא מניבה תשואה למשקיעים.

 

בארה"ב, בריטניה ומדינות אחרות, התפתח שוק ער של הלוואות חברתיות, המכונה גם הלוואות עמיתים או P2P (Peer to peer) באמצעות חברות ייעודיות שגייסו מאות מיליוני דולרים. המובילה העולמית בשוק זה היא לנדינג קלאב האמריקאית.

 

אגרות חוב ירוקות

דוגמה נוספת ליישומיה של ההשקעה החברתית, היא התפתחות שוק אגרות החוב הירוקות. מטרתן של אג"ח אלו היא לגייס הון שיסייע לחברות לשפר ולייעל תהליכי ייצור במטרה לצמצם את הנזק הסביבתי ופליטת חומרים מזהמים לאוויר. בין החברות שהנפיקו אג"ח ירוקות ניתן למנות חברות טכנולוגיה וחברות מתעשיית הרכב. בין המשקיעים באג"ח ירוקות ניתן למצוא בנקים ובתי השקעות בינלאומיים – לאחר שאלה התחייבו להסיט חלק מכספיהם להשקעות ירוקות, בוועידת האקלים שנערכה בפריז ב-2015.

 

אם ב-2013 היה היקפו של שוק האג"ח הירוקות 10 מיליארד דולר בלבד, ב-2019 הוא כבר זינק ל-250 מיליארד דולרים. הזינוק המשמעותי מעיד על העלייה בפופולריות של ההשקעות החברתיות, כאשר יותר ויותר בעלי עניין בשוק ההון מבינים כי עיני הציבור נשואות אליהם – וגוברת הציפייה כי חברות יתמקדו בצמיחה שלהן – אך במקביל ייקחו בחשבון גם שיקולים סביבתיים וחברתיים.

 

כך למשל, קרן פורד האמריקאית החליטה להשקיע מיליארד דולר בהשקעות אימפקט; ואילו לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק (BlackRock), הענקית הפיננסית שמנהלת עבור לקוחותיה בעולם 6.3 טריליון דולר, הצהיר כי החברה מצפה מהחברות שבהן היא משקיעה להתחשב גם במטרות חברתיות וסביבתיות, ולא רק ביצירת תשואה לבעלי המניות.

 

אילו הזדמנויות השקעה חברתית קיימות בישראל?

השקעות עמית לעמית

האפיק העיקרי העומד לרשותם של משקיעים חברתיים בישראל הוא השקעות עמית לעמית. החברות בשוק זה מפעילות פלטפורמה ליצירת קשר בין המשקיעים לבין המלווים, כאשר במודל המקובל, כספו של כל משקיע מתחלק בין כמה הלוואות – כדי למזער סיכונים.

 

חשיפה למדדים ירוקים

עבור מדדי מניות רבים קיימות גרסאות ESG S&P500 ESG, נאסד"ק ESG ואפילו מדד ת"א מעלה בבורסה בת"א - המדד היחיד בישראל שמאפשר חשיפה לחברות שעומדות בקריטריונים של אחריות חברתית. חשוב לציין שלא רק חברות שיש להן אוריינטציה סביבתית נכנסות למדד, אלא גם חברות שמצהירות על כוונות או מציגות יעדים לשיפור תהליכי הייצור המזהמים שלהן, לדוגמה.

 

ניהול תיק השקעות אימפקט

כמה מבתי ההשקעות בישראל מאפשרים ניהול תיק השקעות אימפקט, כאשר הכספים מוקצים להשקעות בדגש על מדדים ירוקים, חברתיים וסביבתיים. המשקיעים מקבלים דיווח לא רק על התשואה הכספית של התיק – אלא גם על תרומתן של ההשקעות ליעדים כגון שמירה על איכות הסביבה, סיוע לנזקקים ועוד. בנוסף, קיימות בישראל מספר קרנות P2P, המאפשרות לישראלים להשקיע בשוק ההלוואות החברתיות בארה"ב, החל בסכומים של 50 אלף דולר ומעלה.

 

מימון המונים

דוגמה נוספת שניתן להזכיר היא "מימון המון", או "מימון המונים". בשיטה זו, אדם או חברה שמבקשים לגייס כסף לצרכים מגוונים – מפיתוח וייצור של מוצר חדש ועד לכתיבת ספר, הקלטת אלבום או פתיחת מסעדה חדשה, פונים לציבור ומבקשים השקעה בסכומים קטנים, שיכולים גם להגיע לעשרות שקלים. במידה שיעד הגיוס מושג, מובטחת לכל תומך תמורה מסוימת, גם אם לרוב לא מדובר בתמורה כספית.

 

לאחרונה, התרחבה גישה זו גם למימון קלאסי יותר, שנועד להניב למשקיעים תשואה כספית. כך, אם סטארטאפ קטן מעוניין לגייס כסף לצורך פיתוח מוצר או גיוס עובדים, במקום לחזר אחרי קרנות הון סיכון, באפשרותו לפנות לציבור ולגייס סכומים קטנים יחסית – שיצטברו לסכום גדול. אם יצליח הסטארטאפ וישגשג, הוא יחזיר למשקיעים את הסכומים שהשקיעו – בתוספת ריבית.

 

בחודשים האחרונים, לנוכח משבר הקורונה, יצאו לדרך לא מעט קמפיינים של מימון המונים: למשל, עבור מסעדות ובתי קפה שנפגעו וביקשו לגייס כספים כדי שיוכלו להמשיך את פעילותם. בקמפיינים אחרים גויסו כספים עבור משפחות נזקקות; ואילו עיריית תל אביב יזמה שימוש באג"ח חברתיות ומימון המונים כדי לסייע לאוכלוסייה הבוגרת בעיר.

 

לאיזו רגולציה כפופות השקעות האימפקט בישראל?

ב-2017 נכנס לתוקף חוק המסדיר את פעילותן של חברות ההלוואות החברתיות. חוק זה קובע, כי הבנקים לא יוכלו לסרב לפתוח חשבון בנק לחברות אלה, וכן מגביר את השקיפות על פעילותן ואת הפיקוח עליהן.

 

בנוסף, משרד האוצר מפקח גם על קמפיינים של מימון המון המיועדים לצורך השקעה, וקובע כי חברות אינן יכולות לגייס בשיטה זו בעצמן, אלא נדרשות להיעזר בשירותיו של "רכז הצעה", שירכז את כל ההצעות בפלטפורמה אינטרנטית, יבדוק את תקינותן ויפעל למניעת תרמיות.

 

מחפשים פתרון להשקעה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם>>

תודה שנרשמת לניוזלטר של אלטשולר שחם

פרטייך נקלטו במערכת

הערות משפטיות: *אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאם לצרכי הלקוח.