הפרדת חברות האשראי מהבנקים תוריד את העמלות?

וועדת הריכוזיות החליטה על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והגדלת אפשרויות מתן הלוואות במשק. האם זאת תרופה מספקת למיעוט התחרותיות בשוק האשראי?

עד כמה משמעותית הריכוזיות של הבנקים בישראל?

שוק האשראי המקומי הוא ריכוזי מאוד, כאשר מספר מצומצם של בנקים נותנים את מרבית ההלוואות ומרכזים את רוב הפעילות בכרטיסי אשראי. מיעוט התחרותיות מאפשר להם לגבות עמלות גבוהות יחסית. גם העסקים משלמים יותר עמלות היות והבנקים שולטים גם במערך הסליקה של כרטיסי האשראי שבבעלותם. כחלק מהצעדים להגברת התחרותיות בענף, הוצע על ידי הוועדה לבחינת התחרותיות בשוק האשראי מתווה להקמת בנקים חדשים. בין השאר, חויבו הבנקים פועלים ולאומי למכור את השליטה בחברות האשראי שבבעלותם תוך שנתיים, והפרדת שאר חברות האשראי תידון מחדש בעוד ארבע שנים. בנוסף, המליצה הוועדה כי גופי הפנסיה והגמל יוכלו להקים חברות בנות שיתמחו במתן הלוואות לפרטיים ועסקים, ובמקביל תקטן דרישת ההון לקבלת רישיון להקמת בנק על ידי גופים חדשים.

מה הסיכוי שהמהלכים האלו יפתרו את הבעיה?

הרחבת מספר נותני האשראי במשק זה דבר חיובי. זה מזכיר את רפורמת בכר, שבמהלכה הוצאו קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, והתחרות גדלה והיטיבה עם החוסכים. אך זהו לא המצב כעת, שכן הוועדה אוסרת על חברות הביטוח לרכוש את חברות כרטיסי האשראי, כך שסביר להניח שהן תירכשנה על ידי חברות השקעות זרות, שעשויות להמשיך בגביית עמלות גבוהות כדי להחזיר את ההשקעה במהרה.

אז האם רווחי הבנקים באמת בסכנה?

למרות האופטימיות, להערכתנו, המהלכים האלו לא ישנו את התמונה בשוק האשראי בצורה דרמטית. במצב בו הרגולציה סביב הגופים הבנקאים רק מתהדקת, קשה להאמין שיקומו בנקים חדשים גדולים שיתחרו בבנקים הקיימים. ההוכחה הכי חזקה לזה היא שחלק מהבנקים נמצאים כבר היום "על המדף", אבל אנחנו לא רואים שמישהו רץ לקנות אותם. בנוסף, כבר ראינו בעבר כי הבנקים יודעים למצוא דרך להמשיך להרוויח גם מאחזקות שנאלצו למכור. כך היה לאחר וועדת בכר, בעקבותיה מכרו הבנקים את קופות הגמל וקרנות הנאמנות לבתי ההשקעות, וכך יהיה להערכתנו גם במקרה של מכירת חברות כרטיסי האשראי.